יום רביעי, 21 בספטמבר 2011

דב שטרנגלז – נפל בהתקפת האצ"ל על מחנה צבא בריטי

27.12.1945 – תל-אביב




בית-העלמין הישן של תל-אביב [טרומפלדור]

טכסט:

דב שטנגלס

(סמל אבנר)

בן יעקב

נתן את נפשו למען חיי

האומה ושחרור המולדת

נולד כ"ד אייר תרפ"ו

נפל בתל-אביב כ'ד טבת תש"ו

תנצב"ה

בסוף אוקטובר 1945 הוקמה 'תנועת המרי העברי' מסגרת-גג של ארגוני שלוש המחתרות – 'ההגנה', 'הארגון-הצבאי-הלאומי' [אצ"ל] ו'לוחמי-חירות ישראל' [לח"י] לשיתוף פעולה חמוש במאבק נגד הבריטים. בראש התנועה עמדו: משה סנה וישראל גלילי מ'ההגנה', מנחם בגין מהאצ"ל ונתן ילין מור מהלח"י. על כל פעולת כל מחתרת היה צורך לקבל את אישור המטה המבצעי של התנועה: יצחק שדה ['ההגנה'] איתן לבני [האצ"ל] ויעקב אליאב [לח"י]. לתאום הפעולות נקבעה ועדה ציבורית-מדינית בת שישה חברים שייצגו את הזרמים הפוליטיים ביישוב - 'ועדת X' שמה, חבריה היו הרב יהודה ליב פישמן-מימון ודוד רמז, משה סנה, פרץ ברנשטיין, לוי אשכול [שקולניק] ישראל בר-יהודה [אידלסון] ויעקב ריפתין.


ותפקידה - פיקוח על פעולות 'תנועת המרי' ואישור מבצעים מתוכננים. הוועדה מונתה על-ידי הנהלת הסוכנות וייצגה אותה כדי להבטיח שליטת הדרג המדיני בכוח הצבאי.

אחת הפעולות שתוכננה על ידי האצ"ל הייתה השתלטות על מחסני הצבא הבריטי ב'מגרשי התערוכה' בצפון תל אביב לשם השגת נשק – 'פעולת רכש' בה נפל סמל אבנר הוא שטרנגלז דב.

דב נולד בצפת נולד בכ"ד באייר תרפ"ו (8.5.1926) לשרה ויעקב שטרנגלז דתיים היו, שומרי מצוות ו"חדורים אהבה עמוקה לעם ולמולדת". בית בו נשמעו זמירות שבת ומבדיל בין קודש לחול.

בהיותו בן שלש הוכנס ל'חדר' שבעיר מגוריו וכעבור שנים אחדות הועבר לבית-הספר היסודי במקום . כנער הצטרף לשורות תנועת הנוער בית"ר ובמרוצת הזמן עלה במעמדו והיה לאחד הפעילים ביותר - סיים קורס מפקדים, והחל עוסק בהדרכה בקן בית"ר בעירו. כשהתגייס לסניף המקומי של מחתרת אצ"ל - עסק בעבודת הגיוס ובתעמולה לאצ"ל. בסיימו את חוק לימודיו חיפש אתגרים - יצא את עיר מולדתו ועבר לנתניה; ביום ליטש יהלומים לפרנסתו, ובלילות המשיך בפעילותו בבית"ר ובאצ"ל. במהרה עמדו מפקדיו על טיבו; מסירותו ומידת האחריות שבו ונשלח לקורס 'סגנים'. מחייל למופת הפך דב למפקד מוכשר; צורף לסגל מפקדי הסניף - הדריך את חניכיו בשימוש בנשק, היה אחראי למחסנים והשתתף בוועדות קבלה למועמדים החדשים לאצ"ל, עלה לדרגת ראש-קבוצה ונתמנה למפקד ''חיל- התעמולה' [חת"ם] באזור.

תפקיד זה מנע ממנו להשתתף בפעולות קרב "לא ניתן לו מבוקשו - מדי פנותו אל מפקד המחוז בעניין זה, דחה הלה את בקשתו" אך משגבר לחצו על מפקדיו נכנעו ודב שותף במתקפת המרגמות על מחנה המשטרה הבריטית בכפר-ויתקין.

לאחר שקיבל דב הבטחה מיצחק מפקד מחוז נתניה כי ישותף גם בפעולה קרובה, נפל למשכב כשבועיים ימים. כשהחלים שמע ממפקדו כי "הולכים".

"פני דב קרנו. על אף המצאם ברחוב, נשק ליצחק. משנפרד ממנו לשלום, יצא תל-אביבה על מנת להשתתף בהתקפה על מגרשי התערוכה, בהם נקפד פתיל חייו".

יומיים לפני הפעולה לרכישת הנשק, קיבל איתן לבני פתק מהנהגת 'תנועת המרי' ובו דרישה לבטל את הפעולה מחשש לחיי האזרחים העובדים שם. שדה השתכנע והסיר את התנגדותו לאחר שלבני הבטיח לו כי הפעולה תיערך בלילה "מי שיהיו בסכנה הם רק אנחנו – והבריטים".

ב'מגרשי התערוכה' בקצה הצפוני של תל-אביב שכנו מחסנים גדולים של הצבא הבריטי. אלה השקיעו מאמץ רב בהגנה על המקום - השטח היה מוקף שורות של גדרות-תיל ומואר בתאורה ביטחונית. משמר סייר יום ולילה סביב הגדר. בשתי הכניסות עמדות משמר.

עובד המקום דיווח לאצ"ל שבאחד המבנים בבסיס במחסן 'חיל המהנדסים המלכותיים' מאוחסנים כמויות גדולות של תת-מקלעים מדגם 'תומפסון' האמריקאי- 'טומיגן' בפי הבריטים. כלי אמין יותר מה'סטנים' האנגלים ומה'שמייסרים' הגרמנים שהיו ברשות הארגון "הקוטר שלהם היה 0.45 אינטש לעומת 9 המ"מ של ה'סטן' או ה'שמייסר' והיו מוסיפים הרבה לכוח האש שלנו".

הבסיס והמחסנים נמצאו, בקצה רחוב דיזנגוף ורחוב הירקון. סמוך לשפך הירקון.


לאחר תצפיות ומעקב, הוחלט לפרוץ למחנה הצבא מכיוון הירקון "איזור ריק וחשוך"

מועד הפעולה תואם שיתבצע בו זמנית עם שתי פעולות התקפה - בתל-אביב ובירושלים.


את הפעולה מגרשי התערוכה ביצעה יחידה מחטיבת הקרב (הח"ק) של הארגון בפיקודו של 'גידי' הוא עמיחי פאגלין. הכוח כולו מנה שמונה חוליות, 40 איש מלבד אלה המתין ב'שבע טחנות' כוח שמנה 20 איש, לקבלת הנשק והעברתו למחסנים.

יום שישי שעה 7 בערב. לתחנת סירות המוטור שעל הירקון הגיעה קבוצת צעירים, שכרו שתי סירות וביקשו להוביל אותם ל'שבע הטחנות'. תחת איומי נשק השיטו הנווטים את הסירות אל קרבת אצטדיון 'המכביה'. שם נצטוו להמתין; מספר צעירים נשארו לשמור עליהם והשאר יצאו בכיוון 'מגרשי התערוכה'. היו אלה לוחמי האצ"ל.

הלוחמים הגיעו לקרבת הגדרות. השעה 19.20.

המתינו עד שהמשמר עבר. שתי חוליות - 'יחידות הפריצה' - זחלו עד לגדר חתכו במספריים את התיל ואבטחו את הכניסות - חבושי קובעי פלדה, ובחולצות חאקי, נושאי 'סטנים' רימוני-יד ופצצות תבערה פרצו פנימה בשני ראשים אחד מהדרום ואחד מהצפון .

כוח אחד הגיע לעמדת המשמר מול השער הדרומי "כל השטח נשלט על ידי האצ"ל. אם תרימו ידיים ותיכנעו, איש מכם לא ייפגע. המטרה שלנו היא לא לפגוע באנשים אלא לקחת נשק!" קרא גידי באנגלית החיילים צייתו לקריאה והרימו ידיים.

"לקחנו מהם את נשקם האישי, דחסנו אותם לתוך הצריפים והעמדנו עליהם שמירה"

את עמדת השער איישו בחמישה לוחמים לבושים במדי הצבא הבריטי, כדי שחיילים בריטיים, שיתקרבו במקרה, מחוץ למחנה, לא יבחינו בשום דבר חשוד.

חולייה אחרת עברה את הגדר ליד בתי-המלאכה של הצבא והתקרבה למחסן הנשק. ליד המקלחות - חייל בריטי בלתי מזוין נקלע למקום - היה זה הלאנס-קורפורל דיק סיימונס בן 30 מ'חיל המהנדסים המלכותיים'. - הוא נורה, נפצע קשה והועבר לבית החולים 'אסותא', בית חולים פרטי בצפון מזרח תל-אביב שם נקבע מותו.

מוקש הונח ליד דלת מחסן הנשק. החייל הבריטי לאנס-קורפוראל ריצ'י, ירה לעבר התוקפים מתת-מקלע שבידו. בחילופי היריות נפצע קשה מפקד החולייה דב שטרנגלז הוא הסמל אבנר. זרקו רמון-יד אל צריף החיילים ונסוגו. קולות הקרב נשמעו בכל העיר.

הניסיון לפרוץ את מחסן הנשק לא הצליח .

השלל הסתכם ב'טומיגנים' שהיו בידי החיילים הבריטיים שבשער, ועוד כמה רובים, רימונים ותחמושת. "לא היה זה השלל הגדול שציפינו לו" כתב לבני.

יחידת הסבלים והמובילים שמנתה 12 איש נשארה מובטלת.

חוליית האבטחה הניחה מוקשים בדרך המובילה ל'מגרשי התערוכה'. בקצה רחוב דיזינגוף הושם שלט בד אדום עם כתובת: 'זהירות, מוקשים!'

דב הועבר לאחת הסירות. שתי האחיות פנינה רוטשטיין ומלכה יפת, היא טופסי' הירושלמית [לימים הייתה לאשתו את מונרו עמנואל פיין קברניט 'אלטלנה'] טיפלו בו אך ללא הועיל, 'אבנר' הוציא את נשמתו עוד בסירה. גופתו הועברה לבית-החולים "הדסה" בתל-אביב ושם נקבע מותו.

כעבור 40 דקות חזרו לוחמי האצ"ל בריצה ממגרשי התערוכה ופקדו על נווטי הסירות להוביל אותם ל'שבע הטחנות'. שם קפצו מהסירות ונעלמו בחשכה "צעדו ברגל לרמת-גן". היו גם פצועים - אותם הניחו ב'עזרת-נשים' של בית-הכנסת הגדול . בשלוש אחר-חצות בא גידי אל בית האבן של ראש המועצה אברהם קריניצי זה פנה למנהל בית-החולים הפרטי 'רפאל' למנתח האורטופד ד"ר יעקב פעילן ועניין הטיפול הרפואי לפצועים הוסדר.


בו בלילה בוצעו על ידי האצ"ל ולח"י שתי פעולות התקפה: על מרכז המשטרה המחוזית בדרך יפו - תל-אביב, מקום מושב הסי. אי.די. ועל מרכז המשטרה והבולשת במגרש הרוסים בירושלים.

כוחות משותפים של אצ"ל ולח"י פוצצו את המשרד המרכזי של הבולשת הבריטית בירושלים ויחידת לח"י תקפה את המטה המחוזי של המשטרה והבולשת הבריטית בדרך יפו תל אביב.

במוצאי שבת בלילה - יומיים אחר שדב נפל בהתקפה, לפני שהגיעה לאוזני המשטרה הידיעה על דבר נפילתו, הוציאו לוחמי האצ"ל את גוויתו מבית-החולים, במכונית שעמדה ליד בית-החולים 'הדסה' הונח גוף קפוא עטוף בשמיכה. בהחבא "אף הוריו אינם נוכחים" הובא למנוחות בבית העלמין הישן שברחוב טרומפלדור הקרוב לבית-החולים, הקבר נחפר "סמוך לקברו של מכס נורדאו" ובחוצות הודבק הכרוז הזה:



בירושלים סמוך לשכונת רחביה נמצאה גווייתו של צבי אהרוני. הוא שמואל איש לח"י חניך 'ברית החשמונאים' בעיר.


סוף דבר

בליל 27 בדצמבר 1945 הוכרז עוצר בירושלים, בתל אביב וברמת-גן ונעצרו כ - 2,400 איש, "רובם שוחררו ורק בודדים נשארו במעצר לחקירה נוספת".


המשטרה הארצישראלית בעזרת כוח גדול מן הדיוויזיה המוטסת השישית בפיקוד הבריגדיר לאתבורי ערכה בשבת בבוקר חיפוש מבית לבית ברמת-גן ועצרה באופן זמני את כל הגברים מבני 16 עד 40 שנה.


"אין לסוכנות היהודית כל קשר להתקפות הדמים" הצהירו דוד בן-גוריון ומשה שרתוק, בפגישתם עם הנציב-העליון סיר אלאן קנינגהאם.







בית-העלמין הישן של תל-אביב [טרומפלדור]

טכסט:


[סמל האצ"ל רק כך] דב שטרנגלז

בן שרה ויעקב

נולד בצפת

חבר אצ"ל

נפל בקרב בתל-אביב

כ"ד בטבת תש"ו

בן 19 בנפלו תנצב"ה



סיפור זה הוכן על-ידי עודד ישראלי בעזרת יוסף גרינבוים.

עודד ישראלי ויוסף גרינבוים הם גמלאים המחפשים להנאתם, באמצעות מצבות, סיפורים ארץ-ישראליים של אנשים מן השורה, שמתו מוות לא טבעי בין השנים 1850-1950, בהיותם חלק מן הסיפור הציוני.

עודד ישראלי הוא יליד ותושב רחובות, צייר וגמלאי של שירות המדינה.

יוסף גרינבוים הוא יליד קריית-חיים, גמלאי של השירות ההידרולוגי, כיום תושב להבים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה