יום ראשון, 1 באוקטובר 2017


ירחמיאל שמשלביץ - שו"ב גדרה נרצח עם ארושתו
20.2.1948 - רחובות


בית-העלמין תר"ן, צבאי רחובות: חלקה 1, שורה  6

טכסט:



פ'נ
הקדוש
ירחמיאל יעקב משה
ב"ר ישראל מאיר
שמשלביץ
שו'ב גדרה והסביבה
נו' בירושלים ג' טבת תרפ'ו
נרצח עם ארושתו
י אדר תש"ח
ה' ינקום דמם



מקרא:
פ'נ-  פה נקבר/נטמן 
ב"ר- בן רב
שו"ב – שוחט ובודק
נו' -  נולד 
ג' טבת תרפ"ו -  20.12.1925 
ה' – השם [כשהכוונה היא לשם המפורש – יהוה]

הערה: בתש"ח יש אדר א' = י' אדר תש"ח= 20.2.1948 




וינסטון צ'רצ'יל, לאחר הפסד מפלגתו בבחירות  1945, היה למנהיג האופוזיציה השמרנית, וטען בפרלמנט הבריטי כי בריטניה מחזיקה בארץ-ישראל הקטנה כמאה אלף חיילים, צבא גדול פי שלושה או ארבעה ממה שהיא מחזיקה בהודו הגדולה "לשם מלחמה מאוסה וחסרת-טעם נגד היהודים כדי לתת את ארץ-ישראל לערבים או אלוהים יודע למי.. . "   אמר, והוסיף: "אך דבר אחד עלינו לשמור בכל מחיר, הזכות לא להיות ללעג ולשמצה בעולם בגלל ארץ-ישראל" ודרש  לדכא ביד ברזל את "הטרוריסטים בפלשתינה". דבריו חיזקו את דעת הקהל השלילית כלפי היישוב היהודי בארץ.

אליהו כץ [וכינויו אליאס - אלו]  שיאן אולימפי, יליד פינלנד ואיש רחובות שנרצח כמקרין סרטים ב-  24 בדצמבר 1947 ערב חג המולד ביציאה ממחנה הצבא הבריטי אל-מואזי הנמצא דרומית לעזה. "טרם נודע דבר כיצד ומי ובאיזה נסיבות נגדעו חייו" [יש אומרים ערבים, ויש אומרים בריטיים], כתב עיתון  'המשמר', יומון בעברית ששימש כביטאון תנועת 'השומר-הצעיר' הציונית מרכסיסטית.

בנימין קמחי הוא יוסף מונצ'ש  לוחם הארגון-הצבאי-הלאומי [אצ"ל] שנדון על השתתפותו בשוד בנק 'עות'מן' ביפו, והולקה כדין על ידי הבריטים  ביום שבת  28 בדצמבר 1946 , 18 פעמים בשוט ועוד הושתו עליו 18 שנות מאסר.
כתגובה בנתניה נכנסה חבורת צעירים חמושה למלון 'מטרופול' תפסה קצין בריטי, שחזר בתחתוניו למלון, לאחר שספג 18 מלקות.                                                                                                                                                           בראשון-לציון נתפס סרג'נט מהדיוויזיה השישית המוטסת והולקה ברחוב.
בתל אביב נחטפו שני סרג'נטים בריטיים ברחוב הירקון, יש אומרים במלון 'הירקון' ששם נהגו להתארח, השניים הובלו ל'גן-הדסה', שם ספג כל אחד מהם 18 מלקות. 
גם שני סרג'נטים בריטיים, שאומרים כי נתפסו ליד מלון 'ארמון הירקון' יש אומרים ליד מלון 'גת-רימון' שבצפון תל-אביב, וכל אחד מהם  הולקה 18 מלקות. 
ח''י (18) מלקות, שוט תחת שוט.
[מיד לאחר מכן החוק הבריטי שונה ועונש המלקות הוגבל לצעירים, שטרם מלאו להם 16 שנים].

ב- 28 ביוני 1947 תקפו אקדוחני לוחמי-חירות-ישראל [לח"י] בתל אביב אנשי צבא בריטיים ברחוב אלנבי 45-47 ובככר מגן דוד, בריטי אחד נהרג 3 נפצעו שהובלו לבי''ח העירוני,  בארועים ברחוב המלך ג'ורג' ליד גן מאיר נפצעה קל נתיבה בן יהודה צהובת השיער חברת הפלמ"ח בת ה 19. ובבית-קפה אסטוריה בהדר הכרמל  בחיפה -  הרגו חמישה ושניים נפצעו אושפזו בבית החולים הצבאי בעיר, אחד הנפגעים קצין בריטי נפטר מפצעיו כעבור יומיים. התקפה נוספת על בית קפה בלובאר בחיפה, שגם בו נהגו לבלות חיילים בריטים.
כמו כן הותקפה קבוצת חיילים שרחצו בימה של הרצליה ע"י 12 תוקפים יהודים, "שלושה פצועים אחד קשה" כתב עיתון 'הבוקר' [29.6.1947 ] יומון בעברית שייצג את השקפת עולמם של הציבור האזרחי-ציוני  בארץ.

ואילו ביולי 1947הועלו לגרדום בשולי נתניה, כתגובה לתלייתם בעכו של לוחמי הארגון- הצבאי-הלאומי אבשלום חביב, יעקב וייס,   ומאיר נקר [ממשתתפי הפריצה לכלא בעיר עכו], 2 סרג'נטים בריטים ג'ימס-ויקטור-קליפורד מרטין =   .MartinV.C.J  [יהודי על פי ההלכה,  כי אמו, פרננדה, הייתה בת למשפחה יהודית מקהיר  מצאתי כי: האם, פרננדה מרטין היתה בת למשפחה יהודית גדולה בקאהיר. הוריה, ויטוריו וגילדה פרוקצ׳יה,  - בקהיר פגש ארנולד מרטין את פרננדה פרוקצ׳יה היפה והתאהב בה. הוריה, היו יהודים ממוצא איטלקי. מספיק? [אמרו כי: נמול היה ודיבר עברית,  "זה היה השלישי, ששוחרר" סיפר לימים כתב ידיעון מקומי], ומרווין הרולד פייס M.H. Paice   =  שני אנשי צבא-  סמלים מיחידת מודיעין בריטית,  שמושבה ב-טול-כרם.

כנקמה מידית השתוללו כוחות צבא ומשטרה בריטיים ונרצחו בתל-אביב חמישה יהודים ביריות ['משמר' מיום 1 אוגוסט 1947 –'' 5 הרוגים ופצועים רבים קרבנות חיילים בת"א", ו'דבר' מיום 3 באוגוסט  1947 ''תל אביב מלווה את קרבנות ליל הפרעות'' ונפצעו רבים.
בבריטניה פרצו מהומות נגד יהודים - חנויות הותקפו, חלונות ראווה נופצו והבעלים נסקלו באבנים. בתי קברות חוללו, בית-כנסת הוצת, וחלונותיהם של בתי-כנסת נוספים נופצו. הפגנות פרועות נערכו, כתובות נאצה רוססו, ויהודים נפגעו בגופם [ואנחנו מדברים על בריטניה הגדולה של אחרי השואה ולא על 'ליל הבדולח'...]. 
בארץ-ישראל שררה אווירה קשה של מתח ואלימות בין היישוב העברי לממשלת המנדט הבריטי ובין היישוב העברי לבין הקהילה הערבית. באירופה התבררו מימדי השואה, וכמיליון פליטים יהודים המתינו במחנות לפתרון, כיוון שלא יכלו לחזור לבתיהם הישנים. התנועה הציונית עשתה מאמצים רבים להעלות פליטים לארץ-ישראל באמצעות מבצעי ההעפלה ביבשה ובים.

פרשת 'אקסודוס' החלה ביולי 1947 כשאניית הדגל של מפעל ההעפלה של 'ההגנה' הגיעה לנמל חיפה, ובארץ באותו הזמן  פעלה ועדת 'אונסקופ'  הוועדה המיוחדת של 'האומות-המאוחדות' [האו"ם] לענייני ארץ-ישראל   United Nations Special Committee on Palestine  = ועדת חקירה בינלאומית שחקרה את בעיות הארץ לבקשת שר-המושבות הבריטי קריץ ג'ונס [כדי להקנות להחלטות אופי נייטרלי -אי תמיכה בצד מסוים בסכסוך - אף אחת מהמעצמות לא הייתה מיוצגת בוועדה-   11  המדינות שיוצגו בוועדה והאישים  הם:  מאוסטרליה - ג'ון דאגלאס לויד הוד; מאורוגוואי - אנריקה רודריגס פברגט; מאיראן  - נסרולה אנטזאם;  מגואטמלה -  חורחה גרסיה גרנדוס; מהודו -  עבדור רחמן; מהולנד-   ניקולס בלום;  מיוגוסלביה -  ולדימיר סימיץ';  מפרו  - גארסיה סאלאזר; מצ'כוסלובקיה-   קרל ליסיצקי; מקנדה-   איוון ראנד; ומשוודיה  אמיל סנדסטרום -יושב ראש הוועדה].

ב- 1 לאוגוסט אותה שנה נורו בתחנת נחלת יהודה ליד המושבה ראשון-לציון יריות ממשוריין בריטי לעבר אוטובוס של 'דרום-יהודה'. ליד סוכת הגזוז של מר זלצמן עמד הרברט רבינוביץ בן 32 מעפיל שעלה זה מקרוב מצרפת ועבד במקוה ישראל. הוא נפצע בגבו, נהג האוטובוס מר ויליניץ פנה אותו למד"א בראשל"צ משם הופנה לת"א ונפטר מפצעיו למחרת. השאיר בפאריז אשה ובת. 
ובספטמבר 1947, נהרגו סמוך לפרדס-חנה [הקרויה על שמה של חנה רוטשילד - בתו של הברון נתן מאיר רוטשילד,  דודו של 'הנדיב הידוע' הוא הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילדמאיר וראובן פלסקובסקי, אב ובנו תושבי המושבה כרכור  בעת שהיו בדרכם מחדרה חזרה לביתם. הם נדרסו [במזיד, כך אומרים] על ידי פטרול = משמר-נע של הצבא הבריטי. פיגוע דריסה.
נכתב ב'דבר' יומון בעברית של  תנועת העבודה - מטעם 'ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל'.

ואילו בתחילת ב4- פברואר 1948 נרצחו ליד קולנוע 'בית-העם' ברחובות 2 שוטרים סרג'נטים מיחידת הצנחנים הבריטים [ה'כלניות'] בידי לוחמי-חירות-ישראל  - לח"י, סטנלי בירג'ס, וולינגטון ופ.דייקס נפצע. נפגעי ההתנקשות הובאו לבי''ח בבאר יעקב, ההרוגים נקברו למחרת בבית הקברות ברמלה. והנקמה לא אחרה חבריהם מהמשטרה שבו לרחובות וירו לכל עבר. בין הפצועים מלבינה קרסנר fכבת 50 מעולות מאוריציוס ['על המשמר' 5.2.1948].
 באותו יום  סמוך לכפר הערבי מע'אר [מרר] נרצחו שלושה יהודים - נהג ושני נוסעיו  מעשה שפורסם בעיתון 'הארץ' [20.2.48] וותיק היומונים בעברית שיצא בארץ וייעודו 'ענייני החיים וספרות'.

 הקטל נמשך 3 יהודים נהרגו בדרך עזה. אלמונים התקיפו, ביום ו' בשעה -2.10 אחר הצהרים, בקילומטר 17 של כביש רחובות- עזה, מכונית-טאקסי יהודית, ו-3 נוסעים נהרגו, נמסר בהודעה לעיתונות.
שמות ההרוגים: משה ראכנשטיין, בן 51, צפורה וויינר, בת 17 – שניהם מרחובות, ויעקב משה שושלוביץ, בן 21 מחדרה.

ובשמות ההרוגים לא דייקו: הנהג שנהרג היה -משה-מרדכי רכטמן, (מרחובות) ושני נוסעיו היו - שמשלביץ ירחמיאל-יעקב-משה (מגדרה), וארוסתו בת ה-  17 דבורה-מרים וינר  (מרחובות) גם לא ביעד [ואולי זו הסיבה שאינם ב'יזכור'].

ובסוף חודש פברואר המדמם, השוטרים הבריטים עוזבים את תחנת המשטרה ומעבירים הפקוד לקצין היהודי לנגר, אשר על מחוז ראשון לציון ורחובות.

משה-מרדכי רכטמן, בן [חיה-חנה] [ויש אומרים אמו שמחה בת דוד חסון]  ויוסף, נולד בירושלים בשנת תרנ"ז [1897] ולו שלוש אחיות ושלושה אחים  [אחיו הצעיר שמואל יליד 1924  וח"כ מטעם הלכוד היה לימים ראש עיריית רחובות בתקופה 1970-1979].
אביו יוסף רכטמן, עקר עם משפחתו לרחובות  [לרחוב 'עזרא'?] בשנת 1911  לפני מלחמת העולם הראשונה. עוד קודם, בשנת 1905 קיבל האב יוסף  מהשלטון התורכי  רישיון מונופוליסטי המקנה לו שליטה בלעדית בתחום הובלת נוסעים מרחובות ליפו, לרמלה ולירושלים. כלי התחבורה היה דיליז'אנס] אומרים כי הנסיעה עד ליפו ארכה כשלוש שעות].
[אנשל שקולניק שבא עם בנו ארן למושבה בראשיתה, היה לעגלון והוביל גם אנשים ואישים –ידע גם זאת טוב מאוד].

יוסף רכטמן, היה בעל הדיליז'אנס = כרכרת נוסעים הראשונה במושבה רחובות. אלא שבמידה בדיחות הדעת ספרו זקני המושבה, שהיה נוהג להדביק לסוסים שרכש במושבה את שם האיכר המוכר, דבר שגרם למורת רוחם של המוכרים והם פסקו למכור לו את סוסיהם.
גרו ברחוב 'עזרא' על גבול שעריים – שכונת התימנים. "הרי אנחנו עזרא'תים מאותו רחוב" אמרה לימים שפרה אושרוב כשנפגשו. 
ונזכר עמיהוד נחמני כשסיפר לישראלה קומפטון: ר' יצחק דער קיכער = המבשל, שבתור בעקער = אופה, כך כינו את זווין  בזמן שהכניס לרחובות את הגלידה: יוסף רכטמן הביא בדיליז'אנס קרח, יצחק ושרה זווין הכינו גלידה במסעדה שלהם. "הבת הייתה יצור נפלא - רבקה, הייתה אשתו של הצייר מנחם שמי [שמידט]  אמו של ג'ימי [שנפל כאיש פלמ"ח במלחמת העצמאות] הייתה ידידה של אשכול" [הוא לוי שקולניק, לימים ראש ממשלת ישראל, השלישי במניין].

הבן משה רכטמן  למד בבית הספר העממי ברחובות [שנקרא לימים על-שם משה סמילנסקי], בצעירותו עבד ביקב ברחובות, כאחראי על מכון-המים, אך כשבגר בחר בדרך אביו: הוא הצטרף לעוד מספר בחורים ורכשו בזול 3 משאיות מעודפי הצבא הבריטי, קבעו ספסלים בארגזיהן והחלו להסיע נוסעים [10 במספר] תמורת תשלום. 

משה נשא אישה – את הלה בת צבי אהל [ילידת 1912] נולדו להם בת - לאה, ושלושה בנים - בנימין, יוסף וצבי


צי המכוניות, מספרים כי היו אלה רכבים מסורבלים ובעייתיים למשל בהתנעתם - היות שהיו מופעלים בעזרת ידית [ארורה] הקרויה 'מנואלה'  [בלשון עם זר = בלע"ז].
התאגדו השישה- נחום ליפבסקי, שמואל גוטקין, ראובן פליישמן, חיים דוכובני,  ואבנר יציב [אז ליפקין] ומשה רכטמן לשותפות שנקראה בשם 'הנהג' [לימים נקראה 'ההתאחדות נהגי רחובות' ='הנ"ר'], נוספו עוד: כמו גרוס אליעזר, מלין משה, צירקין צבי ועוד [הרשומים אצלנו], התאחדו עם קבוצות דומות כמו חברת 'יהודה' מהמושבה ראשון-לציון  ונוסד בשנת  1931 הקואופרטיב 'דרום-יהודה" [לימים, בנובמבר 1951, אוחדו שלושת הקואופרטיבים – 'אגד', 'שחר', ו'דרום-יהודה '  - בעקבות החלטת שר-התחבורה דוד רמז {דרבקין} - והיו לאחד - 'אשד'].

תחנת היציאה המרכזית של החברה 'דרום יהודה' הייתה ברחובות. מתחנה זו יצאו כל הקווים לצפון [בעיקר לכרך תל-אביב] וליישובי הדרום והנגב.
משה רכטמן קיבל את הקו - המושבה רחובות, קבוצת שילר היא קיבוץ גן-שלמה [על שם מחנכם שלמה שילר], המושבה גדרה, וקיבוץ כפר-מנחם [על שם המנהיג הציוני מנחם אוסישקין].
חברת 'דרום-יהודה' החזיקה בנוסף לאוטובוסים, גם מספר מוניות אשר בעיקר שרתו את הפיקוד הצבאי של בעלות הברית בארץ ובארצות השכנות, נהגי המוניות היו - אלינר יצחק, גורל מאיר, סמילנסקי ירמיהו [הבעל של זהבה], והאחים חבקין משה ואפרים הלץ. 

 ומשה רכטמן ששימש כמנהל המוסך של 'דרום-יהודה' ברחובות [אותו מוסך שנפגע בהפצצה מצרית במהלך מלחמת העצמאות].

כחבר ב'ההגנה' משה סייע לעלייה בלתי לגאלית, זכור כי השתתף בהורדת מעפילים אל החוף -  במרס 1947 הגיע  ספינת המעפילים 'שבתאי לוז'ינסקי' שנקראה כך על שם המנהיג הציוני [והיא 'סוזנה' = 'שושנה' מהשירים] לחוף ניצנים  ואותרה על ידי הבריטים - אוטובוסים של 'דרום-יהודה' נשלחו לאזור כדי לקלוט את המעפילים שהצליחו להיכנס לארץ ולפזר אותם ביישובי הדרום. 

בתקופת 'המרד הערבי הגדול' או מאורעות הדמים תרצ"ו – תרצ"ט [שהיו בהפסקות...], התנכלות האוכלוסייה הערבית לאוטובוסים העבריים הביאה גם להתקנת רשתות על החלונות להגנת שמשות האוטובוסים מאבנים. 'האוטובוס המשוריין' קראו לו ב'דרום-יהודה', כנהג האוטובוס המשוריין, היה יוצא משה למקומות שהיה בהם חשש לתקיפות אלימות של הכנופיות ולסיורים באזור, הוא דיבר ערבית וידע היטב את מנהגיהם, [כמי שנהג בדרך שעברה ליד כפרים ערביים עזר גם להם, בעיקר בהשגת תרופות שהיה קונה בעיר הגדולה תל-אביב].

 לאחר רצח ה'כלניות' ברחובות היו ידיעות מוקדמות שהבריטים מתכננים נקמה, הצטברו ידיעות שיש שיתוף פעולה בין ערביי הכפר מע'אר [מרר]  לבין הבריטיים.
  

 ביום שישי י' באדר א' תש"ח  =20.02.1948, נתבקש משה להחליף נהג אחר [מעסיקיו חשבו - בטעות – שהערבים במשה לא יגעו לרעה, וביקשוהו להחליף את הנהג שיועד לנסיעה מלכתחילה].
כדי להסיע זוג נוסעים - מרחובות לגדרה ובחזרה באותו היום. השניים היו זוג מאורס שחתונתם הקרובה נועדה לאחר חג הפורים וביקשו לנסוע, עשרה ימים קודם, לראות את הרהיטים שקנה לקראת חייהם המשותפים במושבה גדרה.
"כדי לשכור דירה ערב נישואיהם ונהרגו בדרך" כתבו בעיתון 'המשקיף'  [22.2.1948 יומון בעברית אשר שימש כביטאון הרוויזיוניסטים].

אלי רודבסקי מספר לי כי "אכן לאביו דב רודבסקי  הייתה מונית [טכסי], בא הבחור אל אביו  וביקש לנסוע לגדרה, לא השתוו על המחיר והבחור הלך ל'דרום-יהודה'. היו להם ארבע מוניות – על אחת מהם נהג משה רכטמן והוא לקח אותם לגדרה לרב או לראות דירה. אחרי הפנייה לקבוץ גבעת-ברנר ירו והרגו את כולם, את כל השלושה".

בדרך לגדרה שכן הכפר הערבי מע'אר זמן קצר אחרי שהמונית יצאה לדרך, על כביש גדרה ליד מע'אר, נרצחו הנהג ושני נוסעיו.

”דוברי אנגלית רצחו את החתן וכלתו" נכתב בעיתון 'הבוקר' מיום שני, י"ג באדר א' התש"ח.


אבי הארוס ישראל-מאיר שמשלביץ, שהתמנה קודם לרצח בנו כמזכיר ישיבת 'מרכז הרב'  של הרב אליהו קוק [הראי"ה] הרב הראשי לישראל, ומזכיר 'כולל חב"ד' [חכמה, בינה, דעת], שהפעיל מערך סיוע ועזרה לנצרכים  כבתי-תמחוי [גם חלוקת מצרכי מזון] וכספים למשפחות נזקקות, לאלמנות ויתומים, ועוד, כמו אולמות חתונה מסובסדים בעיר [ולימים גם מעונות יום, ומרפאות שיניים],  מי שהיה השוחט והבודק במושבה גדרה, ועמד בקשרי ידידות ועבודה עם יוסף–בנימין וינר השוחט והבודק [שו"ב] מרחובות, קשרים שהיו לשידוך בין דבורה בת השוחט הוותיק מהמושבה רחובות, וירחמיאל שמשלביץ הירושלמי, והתארסו.

לאחר ארוסיהם החלו ההכנות המרגשות -  את כל מה שקנו העבירו לדירתו השכורה של ירחמיאל במושבה גדרה. 
 במסגרת הסידורים וההתארגנויות, שקלו אפשרויות וחיפשו פתרונות להגעת בני המשפחה מירושלים לחתונה  - ירושלים כבמצור – מוכית, רעבה וצמאה,  וקרבות ניטשים בבאב-אל-ואד וגם במישלטים בדרך אל העיר.

ביום שישי י' באדר א' התכוון הזוג המאורס לנסוע מרחובות לראות את הריהוט שהגיע לדירה שבמושבה גדרה, וכשנוכחו  לדעת כי הזמן אוזל [סיפרו להם כי האוטובוס המשוריין של חברת 'דרום-יהודה' מתעכב] ובדאגתם שלא יספיקו לשוב לרחובות בטרם תיכנס השבת, ביקשו מסדרן מוניות  'דרום-יהודה' - מונית לנסיעה 'ספיישל' מיוחדת לגדרה שבסמוך מדרום לרחובות. חששו של הנהג התורן [יש אומרים, שהיה זה דב רודבסקי] לנסוע בין הכפרים הערביים, עאקיר [לימים קריית-עקרון] ומע'אר בתקופה של מתיחות, הביא את הסדרן לבקש מהנהג הוותיק משה רכטמן שינהג במונית. רכטמן שהיה מוכר לטובה בין ערביי הסביבה ואף נשא עמו אקדח ברישיון, כי הנהגים אומנו להשתמש בנשק 'להגנה עצמית' . הוא כהרגלו נעתר והמונית יצאה לדרכה.  הנוסעים חששו מהערבים, אבל. . . .

סיפרו כי מעט אחרי הפנייה לקבוץ גבעת-ברנר,[על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר שנרצח ביפו ב- 2 במאי 1921, ביומם השני של מאורעות תרפ"א] ליד כפר ערבי מע'אר [מול הבסיס הצבאי תל-נוף] עמדה מכונית 'פורד' ירוקה, יש אומרים שהיתה זו מכונית מדגם פליימוט מדגמי הצבא הבריטי אך חסרה לוחית רישוי, ולידה ניצבו חמישה שוטרים בריטיים.  בהגיע המונית סימנו לה הבריטים לעצור ולפי פקודתם יצאו שלושת נוסעיה החוצה, ללא התנגדות הגישו את תעודותיהם והנהג את רישין הנהיגה. שניות ספורות אחר-כך ירו בהם. "ירחמיאל החסון ניסה לגונן על ארוסתו אך נורה שוב ושוב".

נוסעי אוטובוס שהיו בקרבת מקום הארוע מצאו את הגופות, כשעתיים אחר-כך הביאו שוטרים בריטים באמבולנס צבאי שבדיוק חלף במקום, את גופות השלושה לבית ה'חברה-קדישא' ברחובות, והסתלקו.

בבית ישראל-מאיר ומרים-גיטל שמשלביץ הורי ירחמיאל  ומשפחתו שבמרכז העיר – בשכונת קריית-שמואל ברח' הרב קוק [על שמו של הרב האשכנזי שמואל סלנט] בירושלים, שמחו בשמחת השבת כרגיל בירושלים הדתית, ורק אחרי השבת, היא שבת קודש פרשת 'תצווה', הגיעה אליהם הבשורה המרה.

והלוויה התקיימה ביום ראשון י"ב באדר א' ליווה קהל גדול את הקרבנות למנוחות בבית העלמין תר"ן ברחובות. 
הרב יוסף וויינר אבי הנרצחת נשא הספד בגבורה נפשית בלתי רגילה עמד על פרשת עקידת יצחק ודבריו היו מתובלים בדברי חז"ל ומדרשים שזעזעו את שומעיהם. "על כל צעד ושעל הקמנו מזבחות בארצנו ולא של עצים ואבנים אלא של קדושים ועתה אנו מקריבים זוג נאהבים נעימים שגם במותם לא נפרדו" נכתב בעתון שערים (26.2.1948). אחריו הספיד אחיו של ירחמיאל  ושורה ארוכה של אנשי רחובות וחברת דרום יהודה הספידו את חברם משה הנהג. פתח יהודה ברנשטיין, והרב צבי מלצר שעמד על פרשת עמלק של ימינו הרוקם עלינו מזימות וסוחף את העולם בזרם אבדון. וחתם בקריאה לאחדות הנשק של כל הלוחמים למען נצא בשלום מו המערכה שכפו עלינו אויבינו. מר בלומברג ערך תפילת אזכרה לחתן ולכלה ולנהג משה. הוסיף דברים נחום ליפובסקי מחברת דרום יהודה.

ביום ו' אחרי הצהרים בשעה שתיים בדרך הראשית לעזה ירו אלמונים אל מכונית והרגו 2 יהודים ויהודיה אחת שישבו במכונית'', אמרה ההודעה הממשלתית שפורסמה בערב ביום 21.2.1948 . 
והוסיפה כי [לצורך איזון?] – ''לפני כן נורו יריות אל מכונית-משא ערבית, 2 ערבים נהרגו ארבעה פצועים קל ואחד קשה . ערבי אחד נעדר''.

ולמחרת הלוויה סיכמו העיתונים העבריים כי ''העדויות המסייעות הן כל-כך חזקות שלו היו מובאים הנאשמים בפני בית המשפט, היו יוצאים חייבים בדין''. 

למשפחות השלושה נמסר כי הייתה זו נקמת הבריטים על פעולת המחתרות.

 אף נציג של המשפחה מירושלים לא נכח בהלוויה – אמרו כי המצור [ובעיקר הצמא], והלחימה על המשלטים בדרך -  לא אפשרו זאת.  וירושלים עצמה זועזעה אותו הבוקר בסביבות השעה 6:00 מהתפוצצות אדירה בה נהרסו ארבעה בניינים [ביניהם המלונות 'אטלנטיק' ו'אמדורסקי', ושני בנייני דירות נוספים]. כמו כן נפגעו קשה בניינים נוספים בסביבה כמו בית וילנצ'וק [עליו אומרים כי היה חבר מפקדת 'ההגנה' בירושלים] וחנות הספרים של ר' מיכל יצחק רבינוביץ  [רובין] – בשם 'דרום'. שתי משאיות-תופת שהחדירו חיילים בריטיים לרחוב בן-יהודה  [על שמו של מחולל החייאת הדיבור העברי בארץ-ישראל. הוא פרלמן לשעבר] גרמו למותם הרוגים רבים,  סיפרו על כ- 50 איש, ביניהם היו גם משפחות שלמות [גם לא ירושלמים ובחלקם אף לא יהודים], על כמה עשרות שנפגעו קשה כשחלקם נפטרו מפצעיהם ודובר גם על 200 אזרחים שנפצעו באורח קל.
מעוצמת הפיצוץ נופצו זכוכיות בכל רחבי העיר כולל בשכונה המבוססת קריית-שמואל ליד רחביה. בבית משפחת שמשלביץ השכולה.

"היה זה האסון הכבד ביותר שפקד את היישוב היהודי בירושלים, באירוע אחד, במלחמת העצמאות".

הנהגים ונהגי-המשנה עלו על השריונית הבריטית שחיכתה להם, והיו לשישה. פתחו באש על עוברי-אורח ונמלטו. יום ראשון בשבוע, ה- 22 לפברואר 1948.

בקפה 'בני' ברחוב הרצל ברחובות אמר לי יוסקה מגדרה  [כיום ברחובות, נשוי לאחותו של אמנון למישוב ונקרא בספר הטלפונים נווה].
" שמשלביץ גר בגדרה כמה חודשים. היה כזה יפה, עם זקנקן. לקח את ארוסתו להראות לה את הדירה והרגו אותם".

אמנון למישוב:
"גרו ברחוב בני-משה האבא שלה הוא השוחט וינר "

אריה שפק:
"היא הייתה הבת של השוחט מרחובות. הם גרו אצל חיותין. הם נסעו יחד עם משה רכטמן הנהג, האבא של בני אמיתי [זו שאמו רינה] על-יד הפרדס של קרוננברג, ממש לפני הכפר הערבי  מראר, בכניסה לדרך שהובילה לגבעת-ברנר - הרגו אותם. הם נסעו במונית של 'דרום יהודה'.  צריך לשאול את בנימין רכטמן היום בנימין אמיתי".

ויוסקה מגדרה אומר: "הוא בכלל ירושלמי".

יעצו לי בקפה 'בני' לחדול כי 'העסק שם מסובך – זה התחתן עם זו והתגרש מההיא'. אבל בעיקשותי אני ממשיך.

שמשלביץ ירחמיאל-יעקב-משה  בנם של מרים-טובה היא גיטל לבית אטינגר וישראל-מאיר, נולד בירושלים בחנוכה תרפ"ה [דצמבר 1924], דור שביעי בירושלים למשפחות שמשלביץ – ריבלין - אטינגר .
אביו כאמור מזכיר 'כולל חב"ד'  ומזכיר 'ישיבת מרכז הרב' היא 'אם הישיבות הציוניות'  של הרב אליהו קוק [הראי"ה], הרב הראשי לישראל בסמוך לביתו [בכיכר ציון דהיום במרכז העיר ירושלים].

הוא גדל בירושלים עם אחיו דב ואחיותיו שושנה וסימה שנשאו לפני הרצח. למד ב'חדר' מסורתי ובישיבת 'עץ-חיים'= ישיבה ותיקה של ה'יישוב הישן' בירושלים, [ישיבת וולוז'ין' -היא 'עץ-חיים' ושכונתה תדיר 'אם הישיבות' הייתה הישיבה המודרנית הראשונה ושימשה אב-טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה], תלמיד חכם כאביו שהיה  בעל זיכרון להפליא, [וסבו הגאון הרב ר' יוסף שמשלביץ הידוע בכינויו 'יוסלה מתמיד' ו'יוסף בעל הש"ס' [ = כלומר 'שישה סדרי-משנה' ] ובלט בכישרונותיו בלימוד ומצעירותו ראו בו עילוי בתורה.


אך משבגר עבר ירחמיאל לגדרה ועבד כשוחט של המקום ושל הקיבוץ הסמוך הדתי-לאומי חפץ-חיים [הקרוי על שם הספר 'חפץ חיים' של רבי ישראל מאיר הכוהן מראדין] שעלה לקרקע הקרן-הקיימת-לישראל [בעיה הלכתית!]  [יום בשבוע?] בראש  חודש אייר תש"ד על ידי תנועת 'פועלי אגודת ישראל'= תנועת פועלים חרדית  שהייתה קשורה בהסכם עם 'ההסתדרות הכללית' [אמרו כי ההסכם הוא לצורך קבלת עבודות ו'קופת-חולים'].

ירחמיאל היה מעורב מאוד בחיי המעשה ובמציאות החיים בארץ - היה חבר מחתרת הארגון-הצבאי–הלאומי [אצ"ל] ומספרים שהשתתף בהעלאת מעפילים בלתי ליגאלים. סיפרו כי כשבא לבקר את הוריו בירושלים נהג להביא מצרכים שונים גם למשפחות מעוטות-יכולת שהכיר.
וכשנהרג ירחמיאל נקבר ברחובות סמוך לארוסתו הצעירה.

דבורה מרים ווינר בת חוה-רחל ויוסף בנימין נולדה 1931 בת בכורה "דבורה קראו לה - אמרה לי שרה רודבסקי אשתו של אלי הבת של חיותין הנגר  - הם גרו חמישה בתים מאתנו. היו מאוד דתיים. האבא שלה היה שוחט. החתן והכלה שכרו או קנו בית בגדרה ונסעו בטאכסי של 'דרום-יהודה' לראות אותו.  בדרך הערבים הרגו אותם עם הנהג; משה רכטמן קראו לו. לוינר היו חמישה או שישה ילדים – מתילדה, חיים, משה, וכמובן דבורה-מרים הכלה [זה היה לפני הרבה שנים וכבר לא זוכרת]. 


במאי 2017 אני מקבל ממנחם בן-שחר בן אח של ירחמיאל שמשלביץ את ההודעה הבאה:
"גם הרב שמחה קוק  מרחובות [בן אחיו של הראי"ה] לא ידע פרטים, אחד המזכירים, סיפר שהאבא שלה היה גר ברחובות עוד שנים רבות אחר הרצח".
[אביו של ירחמיאל- ישראל-מאיר לא התאושש שנים משברו הגדול בנפול בנו הקדוש לפני בני עוולה בתש"ח מאן להינחם– ונפטר שש שנים אחריו], כתב עיתון 'הצופה' 30.8.1954] יומון בעברית בעל אופי דתי-לאומי, בשלושים לפטירת ר' ישראל-מאיר].
                                                                                                
דבורה מרים וינר







     בית-העלמין תר"ן, צבאי: חלקה 1, רחובות


טכסט:
פ"נ
הקדושה
דבורה מרים
בת ר' יוסף בנימין
וינר
נרצחה עם ארושה
י' אדר תש"ח
בשנת ז'י לחייה
ה' ינקום דמם



מקרא
 פ"נ - פה נקברה/ נטמנה 
י' אדר תש"ח – העשירי באדר א' 1948
בשנת ז'י לחייה- בשנת 17 לחייה



סוף דבר 

מה קרה להלה אשת משה רכטמן וארבעת צאצאיהם? [לאה ועוד שלושה בנים - בנימין, יוסף וצבי].

הפיצוץ האדיר ברחוב בן-יהודה בירושלים תוכנן על ידי עבד אל-קאדר אל-חוסייני  [בן דוד של פושע המלחמה המופתי הירושלמי חאג' מוחמד אמין אל-חוסייני] הוא 'אבו מוסא' בפי העם, מנהיג הכוחות הערביים באזור ירושלים ='ג'יהאד אל מוקאדס'  [שנהרג במשלט ה'קסטל' עם שחר,  8 באפריל 1948] שידע כי המלונות שיפוצצו, הם אכסניה למלווי השיירות לירושלים מטעם הפלמ"ח.  ומבצעיו היו שישה חיילים שנשכרו-ערקו מהצבא הבריטי ועשו שימוש בכלי רכב ונשק של הצבא הבריטי.

שתי המשאיות-התופת הוכנו בכפר הערבי עמוואס [ליד לטרון, לימים 'פארק קנדה' ] עשרות קילוגרם של חומר-נפץ הוטמנו בכל משאית. לוו בשריונית [עם גלגלי גומי] שבשימוש הצבא הבריטי ויצאו לכיוון ירושלים. . .

לימים סיפרו כי למערכות העיתונים בירושלים הגיעה כרזה של נטילת אחריות לפיצוץ בשם הסניף הארץ-ישראלי של 'הליגה הבריטית' [ארגון פאשיסטי]  בה נכתב: "נשבענו  וזיכרו''.

מספרים כי, לאחר הפיגוע פנו שניים מהמבצעים לפושע המלחמה חאג' אמין אל-חוסייני המופתי של ירושלים, בקהיר [שישב שם עם משפחתו, כי השלטונות בארץ סירבו להכניסו], בבקשה לקבל ממנו את שכרם ו"הוא זרק אותם מביתו", 'הבריטי עשה את שלו הבריטי יכול ללכת'.
שניים נוספים מהמפגעים לא שפר גורלם, נהרגו כאשר פירקו מטען חבלה שהוחדר למפקדה ערבית ליד שכם, השניים האחרונים נתפסו על ידי 'ההגנה' נמסרו לבריטים ונידונו לעשר שנות מאסר על גניבת נשק ועריקה. כולם נהרגו בסופו של דבר (על-פי הספר "תשעה קבין – ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות" מאת יצחק לוי [לויצה], 1986).

ולחקירת רצח ירחמיאל יעקב משה שמשלביץ ודבורה מרים וינר לאחר בדיקת הראיות וגביית העדויות מיהודים וערבים כאחד,  כולל נוסעי שיירה שהגיעה מהכיוון הנגדי, מדרום לרחובות, סמוך לאירוע וכן עדים נוספים זוהו שניים מהשוטרים כשוטרי משטרת רחובות לשעבר,  ועדות ערביה מהכפר מע'אר שהסתתרה בסבך הצמחייה וראתה [המספר הרב של פגיעות כדורים בגופתו של ירחמיאל סייע לאישוש עדותה].

הצטברות הסימנים, מציאת הקליעים מהסוג שבשימוש הבריטים הביאו למסקנות -  ולמחרת הלוויה סיכמו העיתונים מדיווחי השוטרים היהודים "העדויות המסייעות הן כל-כך חזקות שלו היו מובאים הנאשמים בפני בית המשפט, היו יוצאים חייבים בדין". 


התברר לש"י כי רוצחי הנהג משה ובני הזוג ירחמיאל ודבורה, ארוס וארוסתו, היו ערבים מהכפר מע'אר, מוכרים ל'ההגנה'. המכונית נמצאה ברמלה, "אחרי הכיבוש רמלה" אמרו.
אור ל-10 ביולי 1948 תקפה חטיבת 'קרייתי' את רמלה במסגרת מבצע 'דני'  ונהדפה, אולם יומיים מאוחר יותר, לאחר פשיטת גדוד 'הקומנדו 89' על לוד הסמוכה, נכנעה רמלה ללא קרב וכ-600 לוחמים עזבו אותה עם נשקיהם. בנו של ראש העיר שייח מוסטפא אלחרירי (שעבר לירדן), וכמה נכבדים ערבים  מסרו את כתב הכניעה לידי נציגי צבא-ההגנה-לישראל.
    

אחרי הרצח סיפר בנימין ג'יבלי מפקד בשירות-הידיעות [ש"י] של 'ההגנה', שישב ברחובות שמשה רכטמן היה מביא ידיעות חשובות ואין ספק בכך שראשי הכנופיות חיפשו דרך לחסלו. לדברי סגנו ישראל אגמון, היה משה ידוע ב'ההגנה' כאוסף ידיעות מערביי הסביבה, ורבים מהם אכן מסרו לו לא מעט; והאיש שהעדיף ללחום עם שורות הבריגדות הבינלאומיות בספרד, דוד קרון, קצין המודיעין מקיבוץ 'השומר-הצעיר' כפר-מנחם, שהכיר את משה הכרות אישית מיוחדת תהה ''משה אמיץ מאין כמוהו שנהג להתנדב לכל משימה שנדרשה, מה הפלא שלאומנים ערבים חיפשוהו ורצו לחסלו ?! '' 

י' אדר [יותר מ-י'א אדר יום נפילת תל-חי] הוא יום מקולל הזכור לחברי קיבוץ כפר-מנחם - שהעריכו את אומץ ליבו ומסירותו של נהג 'דרום-יהודה' מרחובות משה רכטמן בהתמדתו בנסיעה למשקם בדרך כה מסוכנת. 


סיפור זה הוכן על-ידי עודד ישראלי וצמרת-רבקה אביבי.
עודד ישראלי המחפש להנאתו, באמצעות מצבות, סיפורים ארץ-ישראליים של אנשים מן השורה שמתו מוות לא טבעי בין השנים 1850 – 1950, בגלל היותם חלק מן הסיפור הציוני, בידיעתם או שלא. 
יליד 1933 ותושב רחובות – צייר וגמלאי של שירות המדינה.

צמרת-רבקה אביבי ילידת חיפה, 1958, מוסמכת במדעי החיים, מתעדת אנשים מדברי הימים – אילנות ושורשים.










עם חי ממולדת וקברים
 יורם קניוק

עם המאבד את זכרונו מאבד את חייו
יורם קניוק


אבורביע שלמה - איש אלקים קדוש נפטר מחלשות לב  
נפטר ביום 18.7.1916  מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום יולי 2012

אבטיחי אליהו  – נפל כנוטר בעבודות גידור גבול צפון
נפטר ביום 23.5.1938, מקום הפטירה סעסע  מקום הקבורה  קבר אחים בבית העלמין טרומפלדור תל-אביב
תאריך פרסום אוגוסט 2013

אבידוב איתן - אצ"ל רצחו במחנה עליה בחו"ל ואביו הביאו ארצה
נפטר ביום 27.9.1947 מקום הפטירה אינסברוק  מקום הקבורה   בית העלמין שמרון [נהלל]
תאריך פרסום יוני 2013

אברונין נחמה – ירתה במאהבה למוות והתאבדה
נפטרה ביום 4.3.1923  מקום הפטירה עין-חרוד  מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של עין-חרוד
תאריך פרסום פברואר 2011

 אברך חנה - נרצחה בנפול המטוס שהסיעה מסדום הנצורה
נפטרה ביום 18.7.1948  מקום הפטירה חולות נבי-רובין מקום הקבורה נחלת יצחק גבעתיים
 תאריך פרסום ספטמבר 2014 

אברמוביץ' פניה - נהרגה באסון בתע"ש
נפטרה ביום 25.11.43 מקום הפטירה גבעתיים  מקום הקבורה  בית-העלמין נחלת יצחק
תאריך פרסום אוקטובר 2012

אריה אברמסון– נדודים ומחלות, המאסר והמחסור הביאו למותו
נפטר ביום 16.10.1941  מקום הפטירה  עפולה מקום הקבורה  בית הקברות של אגודת השומרים,  שיח' אבריק
תאריך פרסום מרץ 2015

אולריך יצחק - קומנדו 51 ;  נפל בקרב
נפטר ביום 5.3.1941  מקום הפטירה  קרן מקום הקבורה   בית-העלמין הצבאי הבריטי בקרן, אריתריאה


תאריך פרסום אוקטובר 2010

אוּרֳקֶביץ יוסף – נורה על ידי בלש יהודי בשירות הבריטים

נפטר ביום 12.10.1939, מקום הפטירה  חיפה, מקום הקבורה   בית העלמין הישן חוף הכרמל. חיפה
תאריך פרסום מארס 2014

אחדותי יצחק – בן הישוב הישן בירושלים נהרג בתאונה בשדות מרחביה
נפטר ביום 4.5.1912    מקום הפטירה  מרחביה מקום הקבורה   מרחביה
תאריך פרסום אפריל 2009


אייזנברג דב ברל - שבוי שנרצח
נפטר ביום 28.6.1944 מקום הפטירה בבית-החולים הצבאי בלומסדורף ליד מחנה שבויים בויטן, שלזיה – מקום הקבורה בית העלמין  קראקוב [רקוביצי]  פולין בחלקת הצבא הבריטי
תאריך פרסום אוקטובר 2014

אינגברמן מאיר – איש כנרת, חלה בקדחת צהובה ומת
נפטר ביום 10.3.1911 מקום הפטירה  םבריה   מקום הקבורה   בית העלמין  הישן בטבריה
תאריך פרסום דצמבר 2013


אכר נתן הוא ארנסט פולק – השטן קיטרג ואיבד עצמו לדעת
נפטר ביום 16.11.1920 מקום הפטירה  ביתניה  מקום הקבורה   כינרת
תאריך פרסום ספטמבר 2010

אלקאיים אברהם נסים - יליד יפו שנרצח בידי ערבים על אדמתו
נפטר ביום 6.10.1950   מקום הפטירה באר-שבע  מקום הקבורה  קריית שאול
תאריך פרסום ינואר 2010

אמוזיג יוסף - נתלה בשער יפו על-ידי התורכים
נפטר ביום 29.6.1916 מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אפריל 2009


אנדרמן אריה – הרוקח שנרצח בגלל קנאה לאשה
נפטר ביום 21.10.1927 מקום הפטירה עין חרוד  מקום הקבורה  עין חרוד
תאריך פרסום יוני 2011

אפטר מאיר– שמש בית-הכנסת של הרש"ס נהרג על-ידי מומרים
נפטר ביום 21.8.1883 מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אוקטובר 2010

ארקין אליעזר - נפל בהתקפת הפלמ"ח על הרדאר הבריטי
נפטר ביום 21.7.1947  מקום הפטירה חיפה  מקום הקבורה  מזכרת בתיה
תאריך פרסום דצמבר 2009

באייבסקי אריה – איש ים הרפתקן שלקה בריאותיו ונפטר
נפטר ביום 6.1942 .16. מקום הפטירה בית החולים 'הדסה'  ירושלים   מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים.
תאריך פרסום אוגוסט 2009


בוחרסקי אברהם-ישראל – רצה לקרב את ה"קץ", נפל, נפצע, חלה ומת
נפטר ביום 7.5.1917 מקום הפטירה רחובות  מקום הקבורה בית העלמין תר"ן רחובות 
תאריך פרסום ספטמבר 2016

בויד ספנסר אנדריו -  טייס שנרצח עם נוסעיו מסדום
נפטר ביום 18.7.1948 מקום הפטירה  חולות נבי-רובין מקום הקבורה בית העלמין הצבאי  כרמל [חלקת הנוצרים] 
 תאריך הפרסום ספטמבר 2014

בורטנובסקי צבי –יחפן ואנרכיסט שנפל חלל כשומר בגורן
נפטר ביום 5.7.1911 מקום הפטירה סג'רה מקום הקבורה  אילניה
תאריך פרסום אפריל 2009

בילליג לוי -  מרצה לערבית באוניברסיטה העברית נרצח בחדרו
נפטר ביום 21.8.1936 מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום ספטמבר 2010

בכמהר"ש ניסים - רב טוראי בחיל המשלוח האוסטרו-הונגרי נפל על משמרתו
נפטר ביום 26.7.1917 מקום הפטירה עזה  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום דצמבר 2012

בכרך לאה - נהרגה בפיצוץ מלון "קינג-דוד"
נפטרה ביום 22.7.1946  מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אוגוסט 2010

בלאושטיין יצחק יחיאל – לוחם חירות ישראל שנרצח בידי ערבים
נפטר ביום 19.1.1950 מקום הפטירה עימארה  מקום הקבורה  בית העלמין העתיק בבאר-שבע
תאריך פרסום : יוני 2009

בלקינד מאיר – נפגע מכדור בליבו ונהרג
נפטר ביום  21.8.1936 מקום הפטירה חוות 'האוצר' [ליד כפר-סבא],  מקום הקבורה  בית-העלמין הישן בראשון-לציון
תאריך פרסום :  מארס 2014


בן-עמרם [פראנקל] צבי – חבר האצ"ל שחוסל על-ידי חבריו
נפטר ביום  6.9.1937 מקום הפטירה  תל-אביב מקום הקבורה  בית-עלמין [אזרחי] נחלת-יצחק; תל-אביב
תאריך פרסום :  ינואר 2014

בר [בארקר]  - ראה מוריסון

ברגהיים פטר  החלוץ 'המשומד'
נפטר  ביום 24.10.1885  מקום הפטירה ליד גזר מקום הקבורה בית העלמין  הפרוטסטנטי בהר ציון - ירושלים
תאריך הפרסום: אוקטובר 2014

ברגנר – ראה  הררי משה

ברגר יעקב – נפגע למוות בלילה הראשון להקמת חניתה
נפטר ביום 26.3.1938 מקום הפטירה חניתה  מקום הקבורה  בית העלמין בקיבוץ רמת-רחל
תאריך פרסום : יולי 2012

ברל אברהם – נורה מועמד 'השומר'
נפטר ביום 2.6.1910 מקום הפטירה סג'רה מקום הקבורה  לקברות "השומר" בכפר-גלעדי
תאריך פרסום : אוגוסט 2013


ברנשטיין פרומה ואברהם בנה – נרצחו בביתם
נפטרו ביום 5.4.1920   מקום הפטירה  בני-יהודה בגולן  מקום הקבורה  בית-העלמין הישן טבריה
תאריך פרסום יוני 2009

 ברסקי משה – נהרג בדרך בין מלחמיה לדגניה
נפטר ביום 22.11.1913מקום הפטירה בין מלחמיה לדגניה  מקום הקבורה  דגניה
תאריך פרסום מאי 2013

ברקוביץ שלמה ראה מושקוביץ יעקב ליב 

גולדברג בנימין-זאב   – נהרג בהגנת תל-אביב
נפטר ביום 25.8.1929 – מקום הפטירה תל-אביב מקום הקבורה תל אביב

גולדברג נעמי – נרצחה בביתה בהתנפלות על המושבה
נפטרה ביום 11.7.1938 מקום הפטירה גבעת-עדה  מקום הקבורה  גבעת-עדה
תאריך פרסום ספטמבר 2011

גושינסקי אהרן החלוץ וחנה בת האיכר ביילסקי  – מתו באהבתם
נפטרו ביום 2.8.1915 מקום הפטירה מטולה מקום הקבורה  מטולה [לימים הועבר גושינסקי לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום אפריל 2009


גרבוביץ'  מיכל–בהייה - זונה  בשירות הש"י, שנחשדה ע"י הערבים בסיוע ל'הגנה' ורצחוה
 נפטרה ביום 30.4.1939 מקום הפטירה טבריה מקום הקבורה טבריה.
 תאריך פרסום : ספטמבר 2015

 גרוס ישראל חיים – מת מהרעלת דם כתוצאה מפציעתו
נפטר ביום 24.7.1939.מקום הפטירה טבריה  מקום הקבורה  טבריה
תאריך פרסום : מרס 2013

גרין אברהם  - רופא  - כינה הרגה אותו
נפטר ביום 25.4.1918   מקום הפטירה  צפת  מקום הקבורה   צפת
תאריך פרסום מאי 2011

גרינפלד מרים – הנערה שהסתלקה על חוף הכנרת
נפטרה ביום 10.10.1916 מקום הפטירה כנרת  מקום הקבורה  כנרת
תאריך פרסום  יוני 2009

גרינשפון  שמעון - נפטר מעקיצת זבוב נדיר
נפטר ביום 5.6.1929 - מקום הפטירה בלפוריה מקום הקבורה בלפוריה
תאריך הפרסום אוגוסט 2015

דודסקו יוסף – איש ניל"י שנרצח על-ידי לח"י
נפטר ביום 21.8.1945 מקום הפטירה  זכרון-יעקב  מקום הקבורה   זכרון-יעקב
תאריך פרסום יוני 2010

 ד"ר די-האן ישראל– נרצח על ידי אנשים בלתי ידועים
נפטר ביום 28.8.1924 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום מרס 2010ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו. 

הגלילי שאול [פורמן] – נורה על ידי חייל סודאני בגלות אריתריאה
נפטר ביום 17.1.1946 מקום הפטירה [סמבל ליד] אסמרה אריתריאה מקום הקבורה בית העלמין הר המנוחות ירושלים
תאריך פרסום  אוגוסט  2014


הלפרין אברהם- נפטר מקדחת צהובה

נפטר ביום 9.12.1885  מקום הפטירה זכרון-יעקב מקום הקבורה זכרון יעקב 

תאריך פרסום אוגוסט 2016

הררי [ברגנר] משה – שומר, צייר -  אע"ל
נפטר ביום 26.3.1921 מקום הפטירה  וינה מקום הקבורה  בית העלמין היהודי בווינה
תאריך פרסום יולי 2012ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו. 

הרשלר אהרן – ירו עליו ומת
נפטר ביום 8.1.1873 מקום הפטירה  'משכנות שאננים'  ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אפריל 2009

הרשקוביץ משה אליהו - נחנק מעלוקה שתפחה בגרונו
נפטר ביום 8.12.1897 מקום הפטירה עקרון [מזכרת-בתיה]  מקום הקבורה  בית העלמין הישן בראשון לציון
תאריך פרסום מרס 2010

ואן דן-ברג סימור –  קפטן (סרן) פרשים בריטי, נפל בקרב
נפטר ביום 27.10.1917 מקום הפטירה באר-שבע מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי הבריטי בבאר שבע
תאריך פרסום פברואר 2010

וואגנר ריכרד - נהרג בהפצצה כחייל בחיל-החפרים בצבא הבריטי
נפטר ביום  23.5.1941 מקום הפטירה סודה [כרתים] מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי הבריטי כרתים במפרץ סודה
תאריך פרסום אפריל 2014

וולדינגר פסח  - עיין רייפר צבי


ויזל דוד - פורעים ערבים רוצצו את גולגלתו
 נפטר ביום 27.8.1929  מקום הפטירה חיפה .מקום הקבורה  בית העלמין היהודי העתיק של חיפה
תאריך פרסום  דצמבר 2013


וייס אליעזר - נהרג בהתקפת טרור בעיצומה של מלחמת העצמאות

נפטר ביום 5.11.1948 מקום הפטירה  רשפון מקום הקבורה  בית העלמין רשפון
תאריך פרסום  אפריל 2016


וינברנד אביגיל  - הפגינה בעד עליה חופשית ונורתה למוות


נפטרה ביום 13.8.1946 - מקום פטירה חיפה מקום הקבורה בית העלמין חוף הכרמל חיפה
תאריך פרסום  אפריל 2017


וינר דבורה מרים- ראו שמשלביץ ירחמיאל יעקב משה 
תאריך פרסום  אוקטובר 2017
וינר מרדכי [מרכוס] הארולד נרצח על-יד שער שכם
נפטר ביום 23.8.1929  מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  בית העלמין על הר הזיתים, ירושלים
תאריך פרסום  אוקטובר  2015


ווייסנברג מאי - קריינית הרדיו מתה מפצעיה בפיצוץ של האצ"ל
נפטרה ביום 3.8.1939 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום ינואר 2011

ווליניץ שמואל - חייו קופחו בידי שליחי השלטון בארץ
נפטר ביום 16.11.1943 מקום הפטירה רמת-הכובש מקום הקבורה קיבוץ רמת-הכובש
תאריך פרסום אפריל 2009

וולמן פנחס – נהרג בקרב
נפטר ביום 23.8.1929  מקום הפטירה רמת רחל מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום מרס 2010

ורבר מנחם - נהרג ממוקש האצ"ל במנהרה ל'בית-הדר'
נפטר ביום 18.6.1947 מקום הפטירה תל אביב מקום הקבורה  נחלת-יצחק
תאריך פרסום פברואר 2012

זוהר מרדכי – נפל כשומר בכרמי השקדים של המושבה
נפטר ביום 21.7.1917 מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה רחובות- תר"ן [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום פברואר 2011

זוהר סלה ויוחנן שטאל – אונס ורצח בחולות
נפטרו ביום 28.6.1931 מקום הפטירה סידנא-עלי מקום הקבורה בית-העלמין הישן בתל-אביב [טרומפלדור]
תאריך פרסום ינואר 2012

זידלין מיכאל – נפגע בהחלצו להביא נשק למחניים ומת
נפטר ביום 3.10.1918 מקום הפטירה בית החולים בםבריה מקום הקבורה בית העלמין הישן בטבריה
תאריך פרסום נובמבר 2013


זיונץ מרים - נספתה עם ילדים עולים מטוניס באסון אווירי
נפטרה ביום 20.11.1949  מקום הפטירה דראמאן מקום הקבורה בית-העלמין סנהדריה, ירושלים
תאריך פרסום יולי 2011

זיידנברג חיה -  הוצאה להורג על-ידי לח"י כמרגלת
נפטרה ביום 1.2.1948 מקום הפטירה רמת-הדר מקום הקבורה נחלת-יצחק
תאריך פרסום אוגוסט 2011

זילברמן שמואל אליעזר הנגר – נרצח על-ידי פורעים ערבים
נפטר ביום 6.4.1920  מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  ספטמבר 2013

זליקוביץ אברהם - קודח בארות מים שנרצח עם שני חבריו
נפטר ביום 21.7.1938 מקום הפטירה עין פשחה מקום הקבורה  "סגולה" פתח-תקווה
תאריך פרסום יולי 2009

זלצהנדלר אלימלך ראה וייס אליעזר

זלצמן יוסף - נרצח בדרך בין כנרת לביתניה
נפטר ביום 26.11.1913 מקום הפטירה בין כנרת לביתניה מקום הקבורה  בדרך בין כנרת לביתניה
תאריך פרסום מאי 2009

זלקר דב -  נרצח בלכתו לאוהלו בעיר על הכרמל
נפטר ביום 19223.8. מקום הפטירה  חיפה מקום הקבורה   בית העלמין היהודי העתיק של חיפה ברחוב יפו
תאריך פרסום  פברואר  2013

חדד סנדר - איש  הברזל נהרג בהתהפך עגלתו
נפטר ביום 20.11.1899  מקום הפטירה  באר טוביה מקום הקבורה  "סגולה" פתח-תקווה
תאריך פרסום אוקטובר 2009

חזנוביץ מאיר -  נהרג מאש חברו בקרב מול שודדים

נפטר ביום 20.5.1913  -   מקום הפטירה מרחביה מקום הקבורה הראשוני בית העלמין מרחביה ומאוחר יותר קברות השומרים בכפר גלעדי
תאריך הפירסום יולי 2015



חסון בכור מורה דרך של משלחת שנרצח בסיני
נפטר ביום אוגוסט 1882   מקום הפטירה  עין אבו-רג'ום (סיני) מקום הקבורה  כנסיית סנט פול, לונדון, אנגליה
תאריך פרסום נובמבר  2014

חפץ דינה – ראה קפלן יקותיאל

 טברסקי מרדכי – האדמו"ר הנרצח
נפטר ביום 6.5.1920 – מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה הר הזיתים ירושלים
 תאירך הפרסום אפריל 2014

טורנר יצחק – פועל, רועה ושומר, מת מדלקת ריאות
נפטר ביום 28.3.1915   מקום הפטירה  כנרת  מקום הקבורה  כנרת  [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום ספטמבר 2012

טיטלבוים יוסף – איש בטחון; נרצח על-ידי בדווים
נפטר ביום 12.1947. 9 מקום הפטירה ואדי סראר מקום הקבורה יסוד-המעלה
תאריך פרסום  - ינואר 2014

טרידל  יוסף - התאבד עקב תעוקת חוב כספית
נפטר ביום 29.11.1927  מקום הפטירה  על הר הכרמל – חיפה מקום בקבורה חצר בית טרידל בכנרת מושבה 

ידידיה אהרון - נפל בקרב על מחנה המשטרה בשרונה
נפטר ביום 22.2.1946  מקום הפטירה  שרונה/ תל-אביב   מקום הקבורה בית-העלמין נחלת-יצחק, תל-אביב
 תאריך פרסום מאי 2013

יורדן פריץ – גיבור מלחמה ואיש העבודה נפל במערכה על סג'רה
נפטר ביום 13.7.1948 מקום הפטירה סבת מקום הקבורה מנחמיה שורת לוחמי קרב סג'רה לימים הועבר לבית העלמין הצבאי בנהריה
תאריך פרסום יוני 2011

יזרעאלי חיים – הרופא שנרצח בעמדו בחזית מושבתו
נפטר ביום 25.8.1929 הפטירה  באר-טוביה מקום הקבורה   באר-טוביה
תאריך פרסום יוני 2010


ילובסקי אברהם ילובסקי הנפח  שוד ורצח
נפטר ביום 14.11.1888 מקום הפטירה: ואד אל חנין- נס ציונה מקום הקבורה ראשון לציון.
תאריך פרסום נובמבר 2016



ינקו שמעון - נרצח בתגרה על אדמות המושב
נפטר ביום 11.1.1933 מקום הפטירה  קוסקוס-טבעון מקום הקבורה   כפר ברוך
תאריך פרסום יוני  2013


ירובסקי שרגא– מקבוצת גן-שמואל, נהרג ביריה

נפטר ביום 19.1.1919 – מקום הפטירה חוות גן-שמואל מקום הקבורה חדרה 

תאריך פרסום מרץ 2016



ישראל  מיכאל בועז–[וורדר קריסון]- גר שבא לחסות תחת כנפי השכינה
נפטר ביום 17.10.1860 מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה  בית העלמין הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום דצמבר 2014
תאריך פרסום נובמבר 2015

ישראלוב יעקב - מת מפצעיו
נפטר ביום 17.7.1936 מקום הפטירה - בין הקסטל לירושלים מקום הקבורה בית העלמין הר הזיתים ירושלים
תאריך הפירסום אוגוסט 2017


יתומי יוסף - נפצע בהפגנות נגד הצהרת בווין ונפטר
נפטר ביום 9.12.1945 מקום הפטירה - תל אביב מקום הקבורה בית העלמין נחלת יצחק, תל אביב
תאריך הפירסום ספטמבר 2017

כהן אמציה -  נפל בהדיפת תוקפים על עובדי השדה
נפטר ביום 14.7.1938 מקום הפטירה  רמת-יוחנן מקום הקבורה   רמת-יוחנן
תאריך פרסום ינואר 2013

כץ אליהו  – שיאן אולימפי נרצח
נפטר ביום 24.1.1947  מקום הפטירה מחנה אל- מואזי דרומית לעזה מקום הקבורה  רחובות בית העלמין תר"ן
תאריך פרסום יולי 2010

כ"ץ אסתר-רבקה – ישישה שהשיגוה הרודפים והכוה למוות
נפטרה ביום 16.9.1929 מקום הפטירה צפת מקום הקבורה  בית-העלמין העתיק בחיפה
תאריך פרסום יוני 2009

כרמי זאב עיין וינברנד אביגיל 

לבנון משה-יוסף -  נפל כמקלען בקרב 
נפטר ביום 27.3.1948 – מקום הפטירה ואדי ערה מקום הקבורה הר הרצל, ירושלים
תאריך הפרסום ספטמבר 2014

לוביאנוב הרי – מתנדב מקיבוץ חולתא נהרג בדרום ים-המלח
נפטר ביום 6.1.1939 מקום הפטירה  עין ערוס מקום הקבורה   כפר גלעדי
תאריך פרסום מאי 2010

לוי יהודה אריה - חבר לח"י - נרצח על-ידי לח"י
נפטר ביום 15.1.1948 מקום הפטירה  הוד-השרון מקום הקבורה   נחלת יצחק
תאריך פרסום אוקטובר 2011

לוי ביאנקיני אנג'לו – קצין צי איטלקי וציוני נרצח
נפטר ביום 21.8.1920 מקום הפטירה  דראעי מקום הקבורה אחוזה משפחתית באזור היהודי בבית העלמין בטורינו, איטליה 
תאריך פרסום אפריל  2012

לוין אלתר - המרגל שחזר מדמשק
נפטר ביום 4.10.1933  מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום דצמבר 2011

 לויסון אסתר שתילהנדבקה מטיפוס הבהרות בעבודתה בעיר העתיקה בירושלים
נפטרה  ביום  26.3.1917 -  מקום הפטירה ירושלים, מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום פברואר 2017

 לויתן דוד – נהרג על משמרתו בכרם שעל גבול רמלה
נפטר ביום 5.8.1913 מקום הפטירה  רחובות מקום הקבורה   בית העלמין תר"ן רחובות
תאריך פרסום ינואר 2012

  לוין ישראל - חסיד קרלין שהיה איש לח"י ונרצח על-ידי חבריו
נפטר 24.12.1946 - מקום הפטירה תל-אביב מקום קבורה תל אביב
תאריך הפרסום יולי 2014

לופט-לנצ'יץ צפורה [צ'סיה] – נספתה בתאונת אש באום-אל-עלק
נפטרה ביום 25.5.1922 מקום הפטירה תל-צור מקום הקבורה  קיבוץ גן שמואל
תאריך פרסום אוגוסט 2009

לוקצ'ר ירחמיאל - איש העלייה השנייה שנפל בקרבות סטאלינגרד
נפטר בשנת 1942 מקום הפטירה  סטאלינגרד,  מקום הקבורה  ברית המועצות [לימים הונצח בלוח זיכרון בקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום מאי 2009

לזרוביץ חגי – ילד יתום שנהרג בהפצצה איטלקית
נפטר ביום 6.6.1940  מקום הפטירה  תל-אביב מקום הקבורה נחלת יצחק  . הוריו: הקצין משה לזרוביץ ואשתו ברוריה עם אחיה מנחם קירז'נר שנחטפו על ידי ערבים ממחנה עתלית במאורעות תרצ"ח ונרצחו ב- 17.8.1938 ליד עין הוד נטמנו בבית העלמין של ראשון לציון.
תאריך פרסום אפריל 2011

ליברמן מנוס – נרצח בכרם ביומו האחרון לשמירה
נפטר ביום 22.8.1925 מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה  רחובות תר"ן
אשתו סימה – מתה בלידתה תאומות בבית החולים 'הדסה' בתל-אביב ביום 25.2.1925  ונקברה בבית העלמין הישן טרומפלדור
תאריך פרסום יוני 2009


לינדהיימר וילהלם נהרג בדרכו למחנה הבראה זמני של 'פדויי-שבי' באנגליה
נפטר ביום 9.5.1945 מקום הפטירה  ROYE  צרפת מקום הקבורה  בית עלמין הצבאי הבריטי קלישי צפון פריס, צרפת
 תאריך פרסום יוני 2015 


ליפשיץ משה - נפטר אחרי תלאות קשות בסבל ומיסורים
נפטר ביום 9.3.1905 מקום הפטירה יבנאל מקום הקבורה  יבנאל
תאריך פרסום מאי 2012

לישנסקי ישראל – מרפא הבהמות הראשון
נפטר ביום 7.10.1898 מקום הפטירה יפו מקום הקבורה  זיכרון יעקב
תאריך פרסום ספטמבר 2011

לנגר מרסל [מנדל] - מפקד ב'רזיסטאנס' נערף בגיליוטינה בעוון היותו- יהודי, מהגר וקומוניסט 
נפטר ביום 23.7.1943 מקום הפטירה טולוז, מקום הקבורה  טולוז  צרפת 
תאריך פרסום דצמבר 2015


מגיד פסח  – טבע בים
נפטר ביום 16.7.1936 – מקום הפטירה תל-אביב מקום הקבורה בית העלמין נחלת יצחק תל - אביב

תאריך פרסום מאי 2016

מדליא יהודה ליב – נשרף בטחנת הקמח בפלוג'ה
נפטר ביום 14.7.1907 מקום הפטירה פאלוג'ה מקום הקבורה  גדרה
תאריך פרסום אוקטובר 2012


מדמוני שלמה  כדור אחד פגע בערפו בהלכו מזרחה
נפטר ביום 16.1.1939  מקום הפטירה בדרך לכפר השילוח מקום הקבורה הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום פברואר 2016 

ד"ר מוסקוביץ אברהם צבי – טבע בואדי
נפטר ביום 19.3.1916 מקום הפטירה  בין בן-שמן ללוד  מקום הקבורה   רחובות בית העלמין תר"ן
תאריך פרסום מאי 2009,

מוצרי אלגרה – נורתה, נאנסה ונשחטה
נפטרה ביום 28.3.1938 מקום הפטירה סג'ור מקום הקבורה  בית העלמין האזרחי חיפה חוף כייאט.
תאריך פרסום יוני 2012

מושקוביץ יעקב ליב  - טבעוני עד מוות
נפטר ביום 20.12.1929 מקום הפטירה  הר כינרת,  מקום הקבורה   כינרת
תאריך פרסום אפריל 2011

מוריסון, קיטל, [קטלינג]  בר [בארקר] ופלטשר – שוטרים בריטיים שנרצחו    
נפטר ביום 9.9.1936 מקום הפטירה גבול הצפון,  מקום הקבורה חיפה [דרך יפו] בית העלמין הפרוטסטנטי
תאריך פרסום פברואר 2014

מזי"א אליהו רוניא  - מת כשחלה בברחו ממאסר בדמשק
נפטר ביום 18.10.1919 מקום הפטירה  ירושלים,  מקום הקבורה   הר בזיתים ירושלים
תאריך פרסום נובמבר 2011


מזרחי אברהם - במקום חופה הרגוהו הערבים


נפטר ביום 20.8.1929 – מקום הפטירה ירושליםמקום הקבורה  הר בזיתים ירושלים
תאריך פרסום ינואר 2017

מיטלמן אריה -  חייל ה'גדוד העברי' שטבע בירדן
נפטר ביום 18.4.1919 מקום הפטירה  צמח  מקום הקבורה   בית העלמין הבריטי בהר הצופים ירושלים
תאריך פרסום יולי 2012

מילמן מרדכי – ארצישראלי שנפל בשורות הבריגדה הבינ"ל ה-15
נפטר ביום 5.9.1938 מקום הפטירה  אברו  מקום הקבורה   סיירה פאנדולס, ספרד
תאריך פרסום ינואר 2011
מינקוב זלמן אהרן– מראשוני הפרדסנים  מת צעיר ופתאום
נפטר ביום 22.11.1911 מקום הפטירה  רחובות מקום הקבורה רחובות
תאריך פרסום יוני 2016

 מירטנבאום [מירטנבוים] אריה יהודה [ליאון]שלח יד בנפשו 
נפטר ביום  12.8.1917 – מקום הפטירה תל-עדש, מקום קבורה ראשון מרחביה, מקום קבורה אחרון קברות השומרים כפר גלעדי
תאריך פרסום מאי 2017

מלמד שמעון ראה קורנגולד ישראל

מלץ מאיר אמיל ראה וינברנד אביגיל 

ממש"י ראה שמואלביץ מנחם-מנדל

מרגולין אליעזר –נרצח על-ידי חייל פולני
נפטר ביום  28.6.1942 מקום הפטירה  גן-יבנה  מקום הקבורה   גן-יבנה
תאריך פרסום דצמבר 2011

משקיט מרדכי-ישראל  ראה לינדהיימר וילהלם  
תאריך פרסום יוני 2015

נוביק אהובה  [נבות] - נפטרה מרוב צער וייסורים
נפטרה ביום  27.11.1915 ? מקום הפטירה מִצְפָּה מקום הקבורה מִצְפָּה?
תאריך הפרסום אוקטובר 2016


נזרי נסים –נהג מונית שנורה למוות
נפטר ביום 31.10.1941– מקום הפטירה ארבל מקום הקבורה בית העלמין הישן בטבריה
תאריך הפרסום יולי 2016

ניטשיוף חנה – גרת-צדק שנהרגה מרימון-יד נטוש
נפטרה ביום 27.8.1918 מקום הפטירה סג'רה מקום הקבורה  אילניה
תאריך פרסום יולי 2009

ניימן [מנוחין] שיינדל– הרעילה את עצמה לדעת
 נפטרה ביום 8.11.1910  מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה  בית העלמין תר"ן – רחובות
תאריך פרסום יולי 2009

ניסנוב יחזקאל – נפל על משמרת הכבוד הלאומי
נפטר ביום  23.2.1911   מקום הפטירה  וואדי פיג'אס  מקום הקבורה   –יבנאל
תאריך פרסום מאי 2012


סנדלר יהודה –נפל על משמרתו באדמות בית-הלל 


נפטר ביום 25.1.1941 – מקום הפטירה בית הלל מקום הקבורה בית הלל 
תאריך פרסום מרס 2017



סנדלר מלכה -שמתה מהכשת נחש
נפטרה ביום  11.1.1895 מקום הפטירה מטולה מקום הקבורה מטולה
תאריך פרסום יוני 2017



סבתני [Savtani] משה - הוצא להורג על-ידי ה"הגנה"
נפטר ביום 5.5.1940  מקום הפטירה חיפה  מקום הקבורה  בית העלמין הישן חיפה [חוף הכרמל]
תאריך פרסום פברואר 2010

סגלוביץ משה –  שומר-רוכב שנהרג על משמרתו בשדות
נפטר ביום 20.6.1918 מקום הפטירה מרחביה  מקום הקבורה  מרחביה [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום פברואר 2013

סדובסקי אריה  - נרצח בנסעו בשליחות מסחר לעקבה

נפטר ביום  2.3.1940 מקום הפטירה  כורנוב מקום הקבורה בית-העלמין לחללי מגורשי ת"א-יפו במלחמת העולם הראשונה בכפר-סבא

תאריך פרסום ינואר  2010.


סולומונס  לזרוס-ליונל חייל יהודי ב "קלעי המלך "
נפטר ביום  21.8.1918 מקום הפטירה הדרדנלים [כנראה]  מקום הקבורה בית-העלמין הצבאי הבריטי  St. Germain au Mont d'or ליד העיר ליון, צרפת
תאריך פרסום פברואר 2015


 סחרוב ישראל - איש הצבא התורכי, נפטר מקדחת צהובה

נפטר ביום 23.10.1917 מקום הפטירה בית החולים "שערי צדק" ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים

תאריך פרסום דצמבר 2009

סלנט רבקה –  נפטרה ממלריה
נפטרה ביום 21.7.1894 מקום הפטירה בית החולים ראשון לציון מקום הקבורה  ראשון לציון 
תאריך פרסום אפריל 2015

סלע פנחס – תוך עבודתו נחטף, נשדד, והוכה למוות

נפטר ביום 28.12.1950 מקום הפטירה נחל אבוב מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי בנחלת יצחק

תאריך פרסום אפריל 2012
עדין מיכאל -  נורה בגבו על ידי מתנקש ערבי ו'משפט השמונה'
נפטר ביום 26.7.1939 מקום הפטירה מנחמיה מקום הקבורה  מנחמיה
תאריך פרסום ינואר 2013

עמיאל רינה [סול]  -  נרצחה ב'גן-הוואי'
נפטרה ביום 8.1947. 10 מקום הפטירה תל-אביב מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום מרס 2012
                                         
ענתבי אלברט - "ראיס אל יהוד" - מגדולי השתדלנים בארץ שנבגד
נפטר ביום 4.4.1919 מקום הפטירה איסטנבול מקום הקבורה  בית-העלמין היהודי באיסטנבול
תאריך פרסום יולי 2009

פאייר שמואל – כרטיס עלייה לגן עדן
נפטר ביום 1942. 24.6 מקום הפטירה מאוריציוס מקום הקבורה  בית-העלמין היהודי סנט מרטין במאוריציוס
תאריך פרסום נובמבר 2009

פדרמן שמואל [הרברט] – נפל בפעולת פשיטה מאחורי קווי האויב
נפטר ביום 24.10.1943 מקום הפטירה קאלימאנוס מקום הקבורה  בית-העלמין הצבאי הבריטי ברודוס
תאריך פרסום נובמבר 2011

פולונסקי אריה - שוטר-חרש נרצח ע"י האצ"ל
נפטר ביום 30.5.1939 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אוגוסט 2009

פולני יצחק - סמל משטרה יהודי שנהרג מידי איש לח"י
 נפטר ביום 2.4.1944   – מקום הפטירה חיפה מקום הקבורה  בית העלמין הישן חוף הכרמל חיפה
תאריך הפרסום מאי 2014

פולציק מרדכי– חניך "השומר-הצעיר" נהרג באסון התפוצצות ליד ים-המלח
נפטר ביום 9.4.1942 מקום הפטירה עין-גדי מקום הקבורה  בית העלמין "סגולה" פתח תקווה
תאריך פרסום  יולי 2010

פומרנץ מרים - נערה ירושלמית שנהרגה בהפגזה בריטית
נפטרה ביום  10.5.1918. מקום הפטירה כפר-סבא מקום הקבורה  בית-העלמין לחללי מגורשי יפו בכפר-סבא
תאריך פרסום דצמבר 2012

פורביס ג'וזף אדוארד  - שוטר בריטי שנפל בליווי שיירת הנציב העליון
נפטר ביום 11.6.1923 מקום הפטירה יסוד-המעלה מקום הקבורה בית העלמין הבריטי פרוטסטנטי בנצרת
 תאריך פרסום  אוקטובר 2013

פורטוגלי מנדיל נפל האקדח ופלט כדור שקלע בצווארו
נפטר ביום 13.1.1917 מקום הפטירה בית-גן מקום הקבורה [המקורי יבנאל] 'קברות השומר', כפר גלעדי
תאריך פרסום ינואר 2015

פורמן שאול ראה הגלילי שאול
תאריך פרסום  אוגוסט  2014


פיין בנימין - מגדל אתרוגים שאע"ל
נפטר ביום  23.5.1909 מקום הפטירה ראשון-לציון. מקום הקבורה  בית העלמין הישן ראשון-לציון
תאריך פרסום  אוגוסט 2013
                                           
פיינברג יוסף – ממייסדי ראשון לציון מת משברון לב
נפטר ביום 25.3.1903 מקום הפטירה יריחו מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  אוגוסט 2009

פינקלשטיין אלעזר – נורה על ידי רועה ערבי ומת מפצעיו
 נפטר ביום 20.4.1916  מקום הפטירה בן שמן  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  ינואר 2013
פכטר בן עמי – נפל בשיירת יחיעם
נפטר ביום 27.3.1948 מקום הפטירה כברי מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי בנהריה
תאריך פרסום  ספטמבר 2012

פלדמן מרדכי – ירייה אחת פגעה בלבו
נפטר ביום 12.10.1936 מקום הפטירה  רמת ישי מקום הקבורה  בית העלמין הישן בקיבוץ יגור
תאריך פרסום  דצמבר 2010

פלטשרראה מוריסון

פפר נחום– נהרג בתאונת מטוס
נפטר ביום  נפטר ביום  31.12.1936  מקום הפטירה  עפולה מקום הקבורה נהלל [גבעת שמרון] 
תאריך פרסום   מרס 2013
פרוינד אליעזר - בן יבנאל שנפל בפלישה לסיציליה
נפטר ביום  1943 ,17.7  מקום הפטירה  סיראקוז מקום הקבורה בית-העלמין הצבאי הבריטי בסירקוז . סיציליה 
תאריך פרסום   אפריל  2013

פרידמן שמואל - פועל ושומר נרצח בגבול זרנוגה
נפטר ביום 23.7.1913 מקום הפטירה נס ציונה מקום הקבורה רחובות- תר"ן [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום אפריל 2010

פריצקר ישראל – אנשי לח"י רצחו אותו
נפטר ביום 3.9.1943 מקום הפטירה  תל-אביב מקום הקבורה  נחלת יצחק
תאריך פרסום מרס 2011

צדק נחמה – אחות שנרצחה בבית החולים הממשלתי
נפטרה ביום 18.8.1936; מקום הפטירה  יפו; מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של תל-אביב [טרומפלדור]
תאריך פרסום יוני 2012

צונגר יעקב – תעלומת רצח
נפטר ביום 13.3.1937 מקום הפטירה  תל-נוף , מקום הקבורה  נחלת יצחק
תאריך פרסום יולי  2013

צורף שלמה-זלמן – נפל חלל ממכת חרב בלכתו לבית הכנסת
נפטר ביום 16.9.1851  מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אפריל 2009

קבלי  כוכבא -  נהרגה מפגז ירדני בהניקה את תינוקה
נפטרה ביום 10.7.1948; מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה  הסופי  הר  המנוחות - ירושלים
תאריך פרסום   ספטמבר 2013

קוברט חנה - נספתה בספינת המעפילים 'מפקורה'
נפטרה ביום 5.8.1944  ; מקום הפטירה  הים השחור, מקום הקבורה  הים השחור
תאריך פרסום יולי 2013

קורנגולד ישראל ו מלמד שמעון -  דם גיבורים נשפך
נפטרו ביום 12.4.1909 מקום הפטירה  סג'רה מקום הקבורה סג'רה [לימים הועבר קורנגולד לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום מרס 2012

קיטל, [קטלינג]  -  ראה מוריסון


קליי דב – נפל חלל בדמי עלומיו בהגנת המושבה
נפטר ביום 25.2.1915 מקום הפטירה  מלחמיה מקום הקבורה   מנחמיה
תאריך פרסום דצמבר 2010

קפלן יקותיאל דינה  חפץ -  נהרגו על ידי בנה המשתולל  מאהבה
נהרגו ביום 8.1.1919 מקום הפטירה   רחובות מקום הקבורה   רחובות תר"ן מזרח
תאריך פרסום  אוקטובר 2013

קפרא יונה [חממי] – הנרצח הראשון במושבה
נפטר ביום 2.10.1910 מקום הפטירה רחובות  מקום הקבורה רחובות- תר"ן
תאריך פרסום מרס 2011

קראוזה אליהו - שבוי שנרצח
נפטר ביום 17.5.1944 מקום הפטירה במחנה שבויים בויטן, שלזיה  מקום הקבורה בית העלמין בחלקת הצבא הבריטי קראקוב [רקוביצי]  פולין
תאריך פרסום אוקטובר 2014

קרופיק בנימין – נרצח בביתו על-ידי שודדים
נפטר ביום 2.5.1920 – מקום הפטירה מרח' מקום הקבורה בית העלמין הישן של זיכרון-יעקב
תאריך הפרסום אוגוסט 2014

קרייר שלמה– לוחם מהגדוד הראשון של הפלמ"ח נפגע מירי צלף ערבי
נפטר ביום 15.5.1948 מקום הפטירה מאליכיה מקום הקבורה בית העלמין צפת
תאריך הפרסום מאי 2015

קריסון וורדר -ראה מיכאל בועז ישראל


קרלינסקי יעקב -  צעיר שנפל חלל


נפטר ביום 5.5.1881 - מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה בית העלמין תר"ו רחובות

תאריך הפרסום דצמבר 2016

קרמין מיכאל – נהרג בזמן הרעשה אווירית
נפטר ביום 14.1.1917  מקום הפטירה  באר-שבע מקום הקבורה  בית-העלמין הישן בבאר שבע
תאריך פרסום מאי 2009
  
רוזין בנימין-צבי – שרפו את גופו באש עם גווילי תורה
נפטר ביום 25.8.1929 מקום הפטירה  באר-טוביה מקום הקבורה  באר-טוביה
תאריך פרסום יוני 2010

רוזמן [מוגילביץ] ישראל [קאלוגר] – הקרבן הראשון של השמירה בגדרה
נפטר ביום 13.8.1890 מקום הפטירה  גדרה מקום הקבורה  גדרה
תאריך פרסום ספטמבר 2009

רוזנבאום יצחק - נהרג על קידוש השם על סף ארץ הקודש
נפטר ביום 26.11.1946  מקום הפטירה  חיפה מקום הקבורה  בית העלמין הישן חיפה [חוף הכרמל]
תאריך פרסום מאי 2010

רוזנפלד משה – בן מנחמיה שנרצח בידי כנופיית אל-קאסם
נפטר ביום 7.11.1935 מקום הפטירה הר הגלבוע מקום הקבורה  בית העלמין הישן של עין חרוד
תאריך פרסום מאי 2009

רוזנפלד שלמה-יצחק ובנו בר כוכבא – נורו למוות על ידי בן מושבתם
נפטר ביום  8.9.1942 מקום הפטירה מנחמיה מקום הקבורה  מנחמיה
תאריך פרסום מרץ 2015

רוטציגל בנימין  -  רופא שנפל על משמרתו
נפטר 16.2.1866 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה הר הזיתים ירושלים

תאריך פרסום יולי 2014

רוקבן  [מזרחי] קדיה - הוצאה להורג על-ידי האצ"ל
נפטרה ביום 8.3.1947  מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה  בית-העלמין של תימני מרמורק
תאריך פרסום נובמבר 2010

ריבלין אליהו-יהושע – גוייס לצבא  התורכי  כעוזר לרוקח ונפטר מכולירע
נפטר ביום 24.5.1916  מקום הפטירה  באר-שבע מקום הקבורה  בית-העלמין הצבאי בבאר שבע
תאריך פרסום אוקטובר 2014

רייפר צבי – חייל 'גבעתי' שנהרג בהגעת 'אלטלנה'
נפטר ביום 21.6.1948  מקום הפטירה  בית דגון מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי בנחלת-יצחק גבעתיים.
 תאריך פרסום ינואר 2015

שוויגר דב  [בערעלי] – 
מראשוני "השומר" - כרע נפל
נפטר ביום 12.4.1909 מקום הפטירה [מצפהביה"ח הסקוטי בטבריה מקום הקבורה טבריה [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום יולי 2011



שוויקי יעקב וג'ורג' סטאנפילד  בלייק  – שומר וגיאולוג נרצחו באחד מסיוריהם
נפטרו ביום  4.7.1940  מקום הפטירה נחל חימר מקום הקבורה הר הזיתים/ בית הקברות הפרוטסטנטי בהר-ציוןירושלים
תאריך פרסום  ספטמבר 2009

שוורץ מרדכי - נתלה על-ידי הבריטים
נפטר ביום   16.8.1938 מקום הפטירה כלא עכו מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של חיפה [חוף הכרמל]
תאריך פרסום דצמבר 2010

שטאל יוחנן ראה זוהר סלה

שטמפפר רבקה ראה סלנט רבקה

שטרנגלז דב– נפל בהתקפת האצ"ל על מחנה צבא בריטי
נפטר ביום   27.12.1945 מקום הפטירה תל אביב מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של תל-אביב [טרומפלדור]
תאריך פרסום ספטמבר 2011

שיטרית אסתר –  הקרבן הראשון של מאורעות תרצ"ו בחיפה
נפטרה ביום 23.4.1936 מקום הפטירה חיפה מקום הקבורה  חיפה
תאריך פרסום אפריל 2013


ש"ך שאך שלמה זלמן - נרצח כמתארח אצל משפחת מקלף

נפטר ביום 24.8.1929 מקום הפטירה- מוצא מקום הקבורה ירושלים
תאריך פרסום יולי 2017


ר' שמואל אהרון ואשתו וויטא – שודדים הרגום
נפטרו ביום  2.12.1899 מקום הפטירה שכונת אבן ישראל  ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  נובמבר 2009

שמואלביץ מנחם מנדל - תעלומת מותו - הקבר הראשון בכנרת
נפטר ביום 25.5.1911 מקום הפטירה כינרת מקום הקבורה  כינרת
תאריך פרסום נובמבר  2012

שמוקלר שרה – הקדחת הצהובה הרגה אותה
נפטרה ביום 6.5.1919 מקום הפטירה יסוד המעלה  [ביה"ח 'הדסה'  צפת] מקום הקבורה  כינרת
תאריך פרסום יולי 2010

שמשלביץ ירחמיאל יעקב  משה- שו"ב גדרה נרצח עם ארושתו
נפטר ביום 20.2.1948 - מקום הפטירה בדרך מרחובות לגדרה ליד הכפר מעאר
מקום הקבורה - בית העלמין תר"ן רחובות 
תאריך הפרסום אוקטובר 2017

שניידרוביץ יהודית - ילדה שנפטרה ממחלה
נפטרה ביום 2.5.1913  מקום הפטירה באר-טוביה מקום הקבורה בית העלמין 'טרומפלדור' תל-אביב.
תאריך פרסום מאי 2014

שעהנבוים [עץ הדר] ישראל-חיים – יליד הארץ שנרצח בשכונתו
נפטר ביום   9.4.1881  מקום הפטירה 'מאה שערים' ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  פברואר 2012

שפושניק שניאור – בדווים הרגו אותו
נפטר ביום   12.12.1919 מקום הפטירה תל-חי מקום הקבורה  תל-חי [לימים הועבר לאנדרטת 'האריה השואג'– כפר גלעדי]
תאריך פרסום  אוקטובר 2009

שקולניק אהרן– נהרג בחפרו באר
נפטר ביום  10.3.1929 מקום הפטירה יבנה מקום הקבורה  בית-העלמין תר"ן רחובות
תאריך פרסום מאי 2011

שר אהרון – בהתקלות עם בדווים נפגע ונהרג
נפטר ביום 6.2.1920 מקום הפטירה תל-חי מקום הקבורה  תל-חי [לימים הועבר לאנדרטת 'האריה השואג' –כפר גלעדי]
תאריך פרסום  אוקטובר 2009

שרמיסטר יואב – נספה בהפצצה הגרמנית במושבה
נפטר ביום  15.1.1918   מקום הפטירה פתח-תקווה מקום הקבורה  בית העלמין "סגולה" פתח תקווה
תאריך פרסום מאי 2011